בין הפגישות

קשה לי כל כך בין הפגישות בפגישה אני רגועה ועיניינית ולא חשה אליה שום רגש אבל בין הפגישות - אני פשוט מתפרקת! אני חשה געגוע עצום, וכעס ותסכול והמון עצבות וחוסר אונים כואב לי בלב פיזית ונפשית בכל מחשבה עליה אני חשה לכודה ב"בור השחור" הזה והעצום והקר ואני לא מצליחה לצאת ממנו, ויש מחוצה לו עולם צבעוני ושלם - שאני אפילו לא מצליחה להבחין בקיומו.. קשה לי מאוד הלבד הזה והריחוק ממנה, ואין שום דבר שמצליח לנחם אותי. החסך הזה מכאיב לי כל כך....

מזכיר לי נשכחות.. באמת בתוך הפגישות הייתי אסופה תמיד והבין הפגישות נהיה פתאום קשה ומחריד

מיקה, מבינה את מה שאת אומרת אצלי הקושי הזה של בין הפגישות , מתחיל כבר ביציאה מהדלת שלה. הייתי רוצה לשאול אותך אם זה לא מאכזב אותך כל השבוע להתגעגע ושמגיע רגע הפגישה אז כלום? על מה הייתה המהומה? איך אפשר להיות אסוף ועיני בפגישה? אני בלחץ שהיא לא בטעות תאמר משהו שאני לא רוצה לשמוע. מזל שאודי מאפשר לנו את המקום ואת תשובתיו ( גם אם הוא ציני לפעמים :) ) בזמן של בין הפגישות.