הכל ממוסך

שלום אודי, אני מרגישה שהכל קהה אני מאבדת תחושה של זמן ומקום הולכת לאיבוד גם בנהיגה. מסתכלת על אנשים ברחוב הכל נראה לי מוזר ולא מובן. אני שומעת את המחשבות שלי רואה את עצמי מהצד ושואלת מי זאת ובאמת מי אני? יש הרבה קולות שמדברים בפנים, בליל של מילים שנערמות ואני לא מצליחה לסדר אותן. יש קולות שרק בוכים או צועקים ויש קולות שמצווים עלי לפגוע בעצמי וגם קול שקורא לי להפסיק להלחם ולהתייסר ולמות. בפגישות הוא מסביר לי אבל אחר כך אני שוכחת. אולי אתה יכול להסביר לי. לא דכל כך יודעת איך ואם אפשר להחשף כאן, רק אגיד שאני ניצולה של מעשה אכזרי קבוצתי. תודה שירה