אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

20/04/2015 | 22:27 | מאת: -חנה

אמרתי לי שאולי יש בעיה בהגדרת המטרה. אולי בכלל אין לי מטרה בטיפול (ואולי גם בחיים בכלל). אני פניתי לטיפול לפני כמה שנים בגלל קושי ביצירת קשר זוגי..ואולי גם איזו שהיא חרדה חברתית שחשבתי. הפנו אותי לטיפול CBT, שאחרי פגשיה אחת המטפלת גרמה לי להבין שזה לא מה שהיא חושבת שכדאי לי... מאז אני בטיפול תכף שלוש שנים (שנתיים של זו שעכשיו, שאגב אני עדיין מאוד שואנת את המקום החדש שלה). ואני לא מצליחה. על הדרך כמובן שלא חסרות לי עוד בעיות. תכלס אבל מה שקרוה בפגישה קשור למה שקורה בחדר ואליה.. לאחרונה כמעט ולא לדברים שקורים בחוץ. ואתה יודע מה נאי כבר מרגישה שלא מצליחה לומר לה כלום, היום אמרתי לה שחשבתי לבקש ממנה דף ועט ולכתוב אבל זה לא שלא היה לי כוח, אולי כן אבל כאילו אולי לא ככ רציתי.. אז יוצא שמה שאני עושה שם, זה לכעוס עליה ולהגיד לה שאני לא ואהבת אותה או להפך להגיד לה שאני צריכה אותה ולא רוצה ללכת..ועוד דברים שקשורים לשתינו. אז איפה בדיוק המטרות שלי יכולות להכנס??? אולי זה לא בר מימוש? מי יכול לדעת או להחליט? ואם תגיד המטופל- אז מה איגד לך אני רוצה. מאוד. אבל משהו לא מצליח. כבר לא יודעת מה רוצה או צריכה. מה בכלל אני עושה אצלה ומה הטעם לזה.

לקריאה נוספת והעמקה

הי חנה, לפעמים יש תקופה שלמה שמהווה הכנה למצב בו ניתן להגדיר מה רוצים ומה המטרות שלנו... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית