לא מחוברת
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מנסה כל כך להיות בכאן ועכשיו. להתחבר ליקום לפעולות לדקויות הקטנות של קשב לעצמי לסביבה ..ומגלה המון רעש וכאוס מטורף ובלבול. שמתי לב שיש רגעים שאני לא בטוחה אם אני ערה או ישנה. לא יודעת מה יהיה מה צופן לי העתיד. מפחדת או נאחזת בפחד . מי אני בכלל ? על כל דפוס שאני מנסה לשנות צצים שניים ואין לזה סוף. מה אני כל כך גרועה. ממש לא רוצה ליפול למקום הזה ..עומדת בפני גילוי מרגישה את זה ופוחדת להשאב לבור בטח לא שאני בלי הגנות...ואודי אולי תאיר את עיניי אתמול ניכנסתי ראיתי אותך מטפס בן כולם ,זאת הייתה הרגשה נוראית של חוסר ניראות . לא אוהבת את המקום הזה ולא מבינה את הצורך הזה ...זה בכלל וירטואלי ..
לקריאה נוספת והעמקה
וגורם לי לרצות לברוח ..גם מכאן :( אבל אני לא אברח כי נחמד כאן ואני כבר לא בורחת :)