בלי כותרת

מרגישה שהמנהלת מחפשת אותי בעבודה. זו לא המנהלת שהעיקרית. יש אחת שאני רואה בערך פעם בשבוע, ואני מרגישה שהיא כל הזמן רוצה לבדוק אותי ולומר לי שאני לא בסדר. אין בעבודה שלי מאה אחוז ודאות, וגם לא יהיה. ומן הסתם גם אני לא מושלמת. לפעמים מעמידים אותי ואת שאר הצוות בלחץ, ויכול לקרות שבגלל זה אני יכולה לפספס משו קטן. מחצית מהעבודה אני לבד ומחצית שניה עם עוד אחת יחד איתי. לרוב, יש לי עם מי להתייעץ אם צריך. היום למשל, המנהלת (זו שמגיעה רק אחת לשבוע) ראתה משהו שעשיתי (קשה לפרט, כי בכל זאת לא יכולה להיחשף כאן עד הסוף) והראתה או אמרה משו למנהלת השניה, שהיא תכלס אחראית עליי ונמצאת כל יום במקום. אז היא אמרה לי למה עשית ככה? או משהו כמו, מה קרה בסוף? ולא, אני לא אגיד כלום. אולי אולי אני טועה וזו רק אני שמפרשת ככה, וגם או בעיקר כי זה משפיל אותי. אני לא רואה איך אצליח להישאר בתחושה כזו שם. להימנע ממנה זו לא אופציה. אפילו כדאי שאגיע למצב בו אני מרגישה בנוח איתה וזה כנראה לא יקרה, אבל אם אתעלם זה לא יעזור אלא להפך. ואין לי עם מי לדבר על זה שם.. חשבתי קודם שאולי אנסה שניה לפני שמסיימת לבדוק את עצמי למרות שיש לחץ ואז לסיים סופית (העבודה בנויה כך, שיש כל פעם מישהו ומשהו חדש/אחר, נניח כמו טיפול פסיכו'.. אבל ממש לא זה(: ) ועכשיו כמובן שבמצב הזה אני לא ממש מסוגלת לתפקד. אני במיטה וכנראה שלא אצליח לצאת ממנה עד מחר. היתה לי איזו תוכנית לצאת היום לאנשהו אבל זה לא יקרה. אני רוצה להתקשר אליה ולבטל את הפגישה של מחר.. כי פשוט אין לי כוח.

מחר התכוונתי למטפלת (: אלך כנראה כמו תמיד.. ואודי, לא יכולה לדבכ על זה עם זו שמרגישה ככה מולה.. זה לא מתאים פשוט. היא לא תבין מה אני רוצה ממנה והיא גם לא המנהלת שלי בעקרון.