.

ההתכנסות הזאת בתוך הגולם... היא לא מצליחה להוציא אותי אלא להפך אני מרגישה שלא רק שהיא דחפה אותי פנימה היא דורכת עלי ומכאיבה לי מאד. די אני לא רוצה להיות במקום הזה, מאד כואב לי הכל ... המחשבות ,הגוף ,המצפון. אני לא חושבת שהיא מבינה את המקום שאני נמצאת בו. היא ממשיכה לטעות בדבריה במעשיה... זה הזמן להפסיק את התהליך? ואל תפנה אותי לטיפול כי שם לא מדברים על כלום, אני לא מסכימה לא על ההודעות לא על המכתבים לא על מחשבות ולא על רגשות... אז נכון שאני לא מאפשרת אבל כדי שזה יתאפשר זה מצריך שהיא תראה לי נוכנות...ונראה לי שפיספסנו אותה שתינו.

סיפור לשבת: הפרפר והילד / הנרי מילר זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו, שהלך לבקר גורו. הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו. הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן. שאל הילד את הגורו "מה זה?" "זה גולם" השיב הגורו "בתוך הגולם נמצא פרפר. בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא". "האם אוכל לקבל אותו?" שאל הילד. "כן" השיב הגורו "אבל עליך להבטיח לי שכאשר הגולם יבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו כדי להשתחרר מהקליפה - אתה לא תעזור לו. חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור את קליפת הגולם. עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו." הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו. בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, הגולם נע וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו לעשות את המלאכה. הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל. לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח, הפר את הוראת הגורו. הוא הסיט את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ. משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה. הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהוא מת. שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה לו את הפרפר המת שבידו. "אתה רואה, ילד" אמר הגורו "מיהרת לשבור לו את קליפת הגולם, האין זאת?" "כן" אמר הילד. והגורו המשיך "אינך מבין. לא יכולת לדעת מה שעוללת. כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שמכה בהם לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב ושוב ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו. כאשר עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו, מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים. זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת." את היא זאת שתישברי את הגולם בסוף ותצאי משם פרפר מקסים ..ואת כבר עושה את זה ..זה לא קל זה קשה ויש המון התנגדויות כי בעבר לא הרשו לך להכות בכנפיים והם קצת התנבנו אבל את יכולה אני מאמינה בך ..ואת ??

עכשיו כבר הצלחת להביע את עצמך..יותר מההודעה הקודמת.. היא לאט לאט תלמד, ואת לאט לאט תלמדי, להיות יותר מדויקת..וככה להבין ולעזור אחת לשנייה.. אל תתייאשי. תדברי שוב ושוב מכל כיוון אפשרי ובכל דרך, היא שם, את שם. זה אפשרי. (מצחיק לי קצת לכתוב את זה, כי אני עזבתי.. אבל יחד עם זאת אני בטוחה גם אצלי שהיה אפשר..) רחל

מקסים... אביב לצערי הרב אני ממש לא שם. אני גולם מעוך שאיבד את הסיכוי להיות פרפר אני לא מאמינה בעצמי ,היא כבר לא מאמינה בי הראתה סימני יאוש מובהקים. אם היא התיאשה...

רחל,אפשרי? את תתני לעצמך עוד הזדמנות?

אני לא רואה דבר... מה אני מפספסת?