הודעה אחרונה..

מרגישה לרגע כמו מימה או שלא (סליחה מימה..).. אני כן מצליחה לראות את כל התמונה.. שהוא טוב. שהוא לא יכל. שאולי לא רצה מספיק. שאולי התייאש, כי היה קשה איתי, כי כל הזמן לא האמנתי בו, שערערתי את הטיפול, שהוא מעריך אותי, מאמין בי. שהוא חוצפן שהשאיר אותי ככה. בייחוד בתקופה הזאת. אבל אני כועסת!!!! ופגועה!!!!!!!! ובעיקר בעיקר כואבת... איך מתמודדים??.... אל תכעסו עליי שכתבתי יותר מידיי... תיהיו סבלניים איתי... אני ארגע מתישהו... רחל.

אני חושבת שזה בסדר ואמיתי מאוד להרגיש כך עם כל הבלבול והפגיעות והכל יחד. הכי טבעי, הרי אי אפשר להתעלם מכל מה שהיה לכם יחד, ופרידה מן הסתם היא תמיד כואבת גם אם היא נצרכת או שהיא מרצון. מקווה שתצליחי למצוא דרך 'חדשה' להמשיך בה כעת ושיוקל לך בקרוב. חנה

שלא תתקעי עם זה יותר מדי זמן כמוני. צריך לתת מקום לכל הרגשות שצפים אבל בעיקר חשוב לזכור את הרגעים החיוביים גם שהיו. סומכת עלייך שתצליחי להתמודד עם התקופה הקשה רגשית הזו ולהחלץ משם להתחלה חדשה בסופו של דבר. והרגשות, מובנים. את ממש לא נוראית כמוני חחח אל תחששי לכתוב ולשתף. לדעתי טוב שיש מקום להכל.