העץ השמח

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

24/03/2015 | 23:59 | מאת: נעמה.

היי, הגעתי אליו בסוף עוד יום ארוך, אז אנסה לקצר אבל לא אוותר עליו. השבוע: - היה לי עמוס ביותר אבל גם ההספק שלי היה יפה בהתאם. - ויתרתי ושיחררתי את הלחץ והבאסה מדברים שלא היה לי סיכוי להספיק. - באתי בגישה חיובית ושמחה למבחן מבאס והדבקתי אחרים בגישה. כי רגע לפני כבר באמת שאין מה לעשות, אז עדיף לחייך. (: בואו! נעמה.

25/03/2015 | 11:04 | מאת: -חנה

תודה על ההזמנה(: וכל הכבוד על הגישה החיובית. מה אצלי? היא צריכה שנשנה זמן של אחת הפגישות שלנו באופן קבוע. למרות שאני מאוד כועסת ולא רוצה להסכים ובא לי לריב איתה.. אני יודעת שאם היא ביקשה כנראה היא צריכה ולכן סביר שאסכים באמת לבקשה שלה. תכף פסח ולא בטוח שזה משמח, אבל היא הסכימה שנדבר בטלפון, עוד לא ממש קבענו מתי וכמה. ואולי אזכה גם לטיול או משו יותר נחמד ואצליח לעשות משהו עם עצמי.

25/03/2015 | 14:10 | מאת: .במבי פצוע..

הי נעמה... ושוב תודה על העץ השמח שמגיע באופן עקבי בימי רביעי על ידך.. הלב של העץ מרגיש מותש ... כמו דף נייר ... הניחו לי, לוחש ליבו של העץ.. עייפתי .. הרפו ממני.. עזבו אותי לנפשי.. אם חשקה נפשכם, גשו, נסו ואולי תצליחו לדבר עם הידיים, הרגליים, הבטן ? המוח ? ואולי דווקא העלים ישמיעו נעימת תקווה ? הקשיבו.. שומעים אתם ? שומעים את עלוות העלים ? הקשיבו היטב.. חדדו אוזניכם... שומעים אתם ? ... אכן.. מפזמים בשקט.. עבדים היינו,היינו, עתה בני חורין, בני חורין... ניצנים נראו נראו בארץ, עת זמיר הגיע, עת זמיר.. מפזמים בשקט ,בלחש. אך צליל קולם , כקול פעמונים... והצליל מתחזק, ממלא ועוטף, ומגיע גם לרגלי העץ.. לאט לאט קם, נועל שוב את כפכפי העץ ההולנדיים.. מושיט עקב כף רגל ימין, עקב כף שמאל, ושוב ימין,שמאל, ימין, שמאל.. ומוצא עצמו מצטרף לצלילי העלים : "ניצנים נראו נראו בארץ עת זמיר הגיע, עת זמיר.. שלכם -במבי.

25/03/2015 | 15:41 | מאת: אביב 11

תודה על העץ על התזכורת והאיזון https://www.youtube.com/watch?v=pCnAG9z7NDg

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית