אמא

היי אודי, קראתי היום איפשהוא על "חיבוק אימהי" ומיד עלתה לי בראש דמות המטפלת שלי.. אני לא רוצה שהמטפלת תחבק אותי, אני רוצה שאמא שלי תחבק אותי! יש לי אמא, ביולוגית ואמיתית , חיה וקיימת. אני רוצה שהיא תתעניין בי, ותחבק אותי, ותאהב אותי , ותחייך אליי ותכין לי שוקו טעים ומתוק כמו שאימהות מכינות אני רוצה שהיא תתגאה בי, שתחמיא לי לפעמים, שתגיד שאני בסדר... אבל היא לא אומרת לי כלום: היא רק שותקת, או מבקרת אותי או צועקת עליי... אודי, מאוד חסר לי חיבוק אמיתי ממנה. חסר לי מבט חומל ורגיש, שיגרום לי להרגיש רצויה ואהובה אחרי שנים של צעקות, כינוי גנאי, ביקורתיות, משיכות שיער , ומכות "רק לשם חינוך" יהיה אפשר לתקן? יש בינינו רק חומה...ואני מרגישה מאוד לבד.. והמטפלת, היא לעולם לא תוכל למלא את הבור העצום שיש לי! אף אחד לא יכול.. חוץ מאמא שלי, וגם אם היא תרצה - היא פשוט לא מסוגלת ואולי גם אני כבר לא... ואני לא כועסת, רק מרחמת עלינו.. סתם פספוס..

בטיפול הבנתי שלא אשנה את אימי ..אבל אפשר לקבל שהיא לא יכולה אחרת..למצוא מקומות אחרים לתמיכה...את יכולה לדבר עם אמך ולראות איזה קשר את רוצה איתה ומה היא יכולה ומה לא לתת לך..

טריגר ענקי אז רק להגיד שקראתי יותר ממבינה וחיבוק אם נכון לך

כתבתי כמה פעמים ולא נקלט. אז מנסה שוב כאן . את לא אשמה ואת יודעת את זה . אל תקלי על עצמך אחריות לא לך . מבינה את הקושי והכאב . איתך