קוראים שקטים

הי, נראה לי שזו לי פעם ראשונה שיוצא לי לפתוח כמה הודעות בפורום ביום אחד... אני נמצאת כאן כבר תקופה ארוכה. חשבתי על הקוראים השקטים וגם על מי שכתבו פה פעם ולא 'שומעים' מהם באופן גלוי כבר זמן מה. אולי מישהו שכתב פעם הפך להיות רק קורא והוא/היא עדיין כאן? אולי? חלק עזבו בבהלה, חלק בזעם, חלק המשיכו בחייהם, חלק נשארו. אם מי מהקוראים ה'סמויים' רוצה להשמיע את קולו בעץ, להראות אות חיים, עכשיו כי פתאום המוות נגע בנו – הוא/היא מוזמנים. שיהיה שבוע טוב, סוריקטה

הי... רק להגיד שאני עדיין פה. "קוראת שקטה/סמויה"..או איך שתרצי. זוכרת הכל. את כולן.עוקבת. מזדעזעת. בקיצור... כאן. ולא כאן ואודי- למה צריך לכתוב מס' טלפון?

את כאן :-) ולא חייבים לרשום מספר טלפון. זאת אפשרות שקיימת בכל הפורומים של דוקטורס וכנראה שהיא רלוונטית יותר לפורומים אחרים. נראה לי. סוריקטה

שתדעי שאני חושבת עלייך

שקטה ולא ממש שקטה. קוראת קבועה, ופעילה קבועה, הגם שלא נראה לעין. מזועזעת ממה שקרה. וזאת דוקא בתקופה הראשונה בחיים הקשים שלי שהתאבדות נהיה "נושא" בשבילי. מרגישה נורא גם בלי הזעזוע הזה. ותודה לכולן, כל כך חמות, חכמות, איכפתיות. וגם אני כאן, לא תמיד בקול, ביחד איתכן במילה טובה לכל אחת מאיתנו.

הי לאה יקרה, מילים חמות כתבת גם את. עצוב לשמוע שמזועזע כל-כך אצלך. אם תוכלי ותרצי לספר יותר, מניחה שיושטו אליך כאן ידיים לתמיכה וחיבוק חמים. שלך, סוריקטה