.

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/02/2015 | 13:17 | מאת: גולם

אולי זה ישמע חסר רגישות, אבל אשמח אם תסביר לי מה הרעיון של חיים אם גם ככה מתים. זאת אומרת מהיום הראשון שנולדים ידוע שכולנו שנמות... בין אם תאונה, מחלה קשה, . .. מה הטעם?

לקריאה נוספת והעמקה
26/02/2015 | 16:35 | מאת: הילה

היי יקירה. מה שלומך? שאלת שאלה טובה ופילוסופית. משהו שהעסיק אותי. אני אכתוב את מה שחושבת בוודאי אפשר להסתכל על זה מעוד זוויות..... נראה לי שההבדל הוא באיך? איך אתה חי? בכמה אנשים נגעת? כמה חלומות הגשמת? האם אתה נפטר אהוב ומחובק? היום נפטר גם בחור שהכרתי.לצערי הכרתי אותו עם התנהגות אלימה כלפיי חברות שלי. חברה שלי היתה בת הזוג שלו. הזכרונות עליו מעורבים ומורכבים. יש צער בפרידה וכאב שהלך. האם את יכולה לשים לב להבדל? עמליה נאבקה עד הרגע האחרון. אורי שאוהב אותה היא נגעה בחייהם של רבים אנחנו כואבות את לכתה בטרם עת. עמליה ניסתה כל כך נפלה שוב ושוב וניסתה לקום היה לה אכפת מילדיה איבדנו אישה יקרה וזה כואב מאוד מאוד. היום בבוקר הדלקתי נרות לעילוי נשמתה. ההודעה האחרונה שכתבתי לה נשארה מיותמת היא לא ענתה לי וזה כואב לי.אני מרגישה שעמליה אהבה אותך אותי אותנו...... כאב ודמעות ורעד שלא נגמר הילה

26/02/2015 | 17:42 | מאת: אביב והילה

איזה צוואה ענקית השאירה לנו עמליה איזה מאבק לחיים לשפיות איזה כוחות להאבק ברוע וברשע בהרס העצמי שהשאירו בנו הפוגעים . כל כך נגע בי כל כל יודעת שחייבת לא לוותר לא להכנע .זה לא קל ולא פשוט אבל אם שרדנו את הכל אז כנראה שמגיע לנו לחיות וטוב . האיך תלוי בנו בלקיחת האחריות שלנו . כן גולם החיים שווים שנחייה אותם ויותר מזה נהנה מהם .

26/02/2015 | 18:15 | מאת: הילה

היי אביב. אפילו השם שבחרת מעורר תקווה. אנחנו הגיבורות האמתיות ואנחנו צריכות להדליק את המשואה. אכן מורשת מעוררת התפעלות. שלך ואיתך הילה

26/02/2015 | 18:25 | מאת: אביב 11

הי גולם, זו אכן עובדת חיים המוות, ולמעשה זה מה שנותן להם את המשמעות. כמו הסיום של שעה טיפולית, כמו פרידה. תארי לך שלא היה סוף לכלום? אבל את הטעם צריך האדם לתת. אודי

28/02/2015 | 07:09 | מאת: סוריקטה

הסיום נותן את המשמעות... ואוסיף - שלראייתי - הסיום נותן את המשמעות גם למה שטוב. לרע, בעיניי, אין גבול בדימיון. סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית