התבגרות מינית

למה קורה שבהתבגרות המינית יש אנשים שהנושא של להכיל את המיניות באישיות ולקבל אותה בעצמם עובר להם יחסית בקלות וטבעיות ואצל אחרים הדחפים המיניים מאיימים על הזהות הקודמת שהכירו בעצמם ומרגישים זרים לאישיות וכאילו משהו שפולש מהגוף לתוך החיים בלי שרוצים אותו ובלי שיודעים איך להתמודד עם זה ואז הבן אדם מפתח תסביך. מה הסיבה להבדלים? אני למשל כילדה הכחשתי תלות וצרכים ולמדתי לסמוך רק על עצמי ולשאוף להסתדר לבד. וכשהופיעו הדחפים המיניים כאילו היוו צורך בגוף שהמימוש שלו מחייב ליצור קשר ביחד עם עוד אנשים ולא לבד. ושנאתי שכאילו הופיעו צרכים ודחפים שהרגשתי לא בשליטתי שלי ולא בחירה שלי. כאילו נכפה עליי מצו ביולוגי. זר לעצמי שלי כמו שתפסתי אותו עד אז ולא רצוי. למה זה הרגיש ככה? למה יש אנשים שמקבלים את הצרכים ודחפים של עצמם כדבר טבעי בקלות ואחרים חווים מזה משבר? אפשר תשובה משכילה שבאמת תסביר מה גורם להבדלים? נגיד אם הייתי אם לתינוק/ילד עכשיו אז איך אמורה לטפל בו כך שבבגרותו יקבל את הצרכים והדחפים כחלק מעצמו בטבעיות ויהנה מהם ולא יהיה במאבק נגד עצמו, התפצלות בין גוף-נפש, פחד והכחשת צרכים, תסביכים..?