זה לא באמת עובר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

29/01/2015 | 13:03 | מאת: מימה

נגיד אם אני אקשיב ללב ההרגשה היא שכל מה שאני צריכה ממנה זה שהיא תבוא ותגיד לי שהיא אוהבת אותי ומאחלת לי רק טוב ותחבק אותי. האמת שזה קרה פעם. אבל אחרי התסכול הכפוי שגרם לי לשנוא אותה ולהתמרר. עמוק בלב בסהכ רוצה אהבה אמיתית שלא תאכזב. יש דבר כזה? הכאב בלתי נסבל שמאמינים ונשענים. אי אפשר להרפות ולהשען באמת. להרפות ולסמוך באמת. אבל באמת. ולהרשות לעצמך להתעטף באמת. אי אפשר לסמוך שלא ישמטו אותך או יפגעו בך.. אז אני שומרת עליי ואף פעם לא סומכת עד הסוף כנראה. יודעת שיפגעו במוקדם או במאוחר עם הניפרדות שלהם וחוסר הזמן שלהם אליי. הכאב בלתי נסבל. אסור לסמוך. לבד זה בטוח. הלוואי ויכולתי להאמין שמישהו היה אוהב מספיק ולא ישמוט לעולם :/ אין לי אמונה כזאת. זאת אני שצריכה להיות חזקה מספיק כדי לשרוד את השמיטה.

29/01/2015 | 16:32 | מאת: mika

היא רק מטפלת! רק מטפלת!! היא לא חברה, היא לא בן זוג, היא לא אחות, והיא לא אמא. היא לא באמת חלק מהחיים האמיתיים שלנו, היא רק במעבדה. יש הבדל..

29/01/2015 | 21:10 | מאת: -חנה

היה לי קשה עם סוף ההודעה הזו. לא בטוחה למה התכוונת, נראה לי שפעם פשוט התייחסת למשהו דומה ולכן כך הבנתי היום את תגובתך (בצורה שלילית). אולי היא לא לגמרי בחיים "האמיתיים" אבל מי בכלל יודע מה הם, אולי זה דווקא מה שאצלה?

29/01/2015 | 21:11 | מאת: בתשבע

מימה האם החלפת ניק? עכשיו אני רואה שהפוסטים שלך נשמעים מוכרים!

29/01/2015 | 21:11 | מאת: -חנה

כתבת היום על זה... ומקווה שההודעה הזו לא מחזירה אותך אחורה.

הי מימה, יש אהבה אנושית, מלאת חורים ולא מושלמת. אבל לדעתי הציפיה שלך מטיפול היתה אחרת. מה שרצית יותר קרוב למשפחה מאמצת. טיפול לא עושה את זה, אלא בצורה מטאפורית. ואת בקונקרטי... אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית