הצרכים הרגשיים כמעוורים את ההגיון הישר?

תנו לאנשים חסוכים רגשית וכמהיי אישור קצת תשומת לב, הקשבה, קצת מחמאה לנרקיסזם, קצת יחס, קצת תחושת שייכות, תנו להם איזה אידאה להזדהות איתה, תנו לאנשים אבודים משמעות, תחמיאו להם ותשאלו אותם איך הם מרגישים ומה נשמע, כאילו שאכפת לכם, דברו איתם קצת על חייהם, תגידו להם שהם מיוחדים ולא עם כל אחד מתאים לכם לשוחח או לחוש חיבור, תנו להם תחושה של נבחרים -וכך תקנו אותם את נפשם ואת נאמנותם לנצח, ואז תנקבו במחיר שלכם ותעשו עליהם קופה נאה כי מי שיש לו צרכים רגשיים חסוכים ולא רואה את הציניות שמבעד לכל ושפושה בכל והנצלנות.

היי מימה, אבל הרי טענת מול המטפלת שלך שהיא שמה גבולות ולא נתנה לך מה שרצית. תחשבי כמה הרסני זה היה יכול להיות בשבילך אם היא הייתה מגשימה לך את הפנטזיות ההוריות האלה. היית נשארת אצלה לנצח והופכת לתלותית ופושטת רגל מזמן. לגבי הכסף? גם אותי זה מעצבן. מצד שני, יש באמת אנשים שמסוגלים לעשות זאת ללא כל תמורה...נו, ברצינות! לשבת, להקשיב, לספוג, לשקף , לבטל עצמך כמעט לחלוטין...אז לפחות שיתפרנסו..אפילו שמדובר בשכר קצת לא הגיוני, ושלא נדבר שחלקם רמאים ושקרנים..אבל עדיין.. תמצאי לך מטפלת אחרת, ואת הקודמת תשכחי כבר...כנראה שהיא לא ראויה לכל המחשבות האלה שלך...או שדווקא היא הייתה טובה, אבל התסכול מנע ממך להתקדם, והיא לא טיפלה בו כראוי. לא יודעת! מה שחשוב, שאלו החיים שלך, וכרגע בהווה יש לך זכות בחירה כיצד את רוצה לנהל אותם. האם את רוצה להיתקע בעבר (במטפלת, בהורים) או להתקדם ולהשיג לעצמך חיים עם משמעות ועם תקווה. את מחליטה על הבחירות שלך בעצמך. המטפלת היא סוג של כלי, אבל את צריכה ליצוק לתוכו את התוכן שלך, ואת התקוות והשאיפות שלך.

היי מימה. זאת שלי(סתם) מה שלומך הבוקר? איך את מרגישה? איך בעבודה? יש עוד משהו חדש בחיים שלך? אשמח לשמוע. הילה

מימה, דווקא את צריכה לדעת שבטיפול פסיכולוגי לא עושים קוצ'י מוצ'י, ולא מלטפים את האגו... ההפך.... המטפל שלי "מעמת" אותי עם דברים לא הכי נעימים בלשון המעטה... הוא המון פעמים "מלכלך את הידיים" וסופג לא מעט זעם שלי. נטע.

אבל משום מה לא מרגישה הכי נוח להביא לפה. תודה על ההתעניינות