אודי מה זה תחושת זהות והאם חייב כזאת?

למשל יש לי עבודה שאני עובדת בה. נחמדה אבל לא משהו מיוחד, פשוט, זה לא מעניק לי איזה הזדהות עם התפקיד. סתם תחביב. ולא מפיקה כ"כ חיבור לתחושת זהות לעצם העובדה שאני שייכת דווקא למשפחה שממנה הגעתי. בייחוד שזה נוגע לאמא שלי, לא אוהבת לחשוב שאני בת שלה והמשך מורשת כלשהי שקשורה אליה. אין לי מן חיבור שכזה למשפחה. סתם נולדתי להם וזהו. לא אומר שום דבר מיוחד. ויש את הסטטוס בבט"ל ועם זה לא נעים לי להזדהות כי זה לא משהו מחמיא. פעם מאוד הזדהיתי עם העובדה שיש לי הפרעות אכילה. חשבתי שזה מגניב, זה כן נתן לי תחושת זהות, היום זה מעציב אותי כי כבר מבינה שזה עלוב ולא מגניב בכלל. אני אפילו מתביישת לציין שהתמודדתי עם זה. אז עכשיו לא יודעת ממש מאיפה לשאוב את תחושת הזהות שלי. מרגישה תלושה. כאילו שעד עכשיו כבר הייתה אמורה להיות לי כזאת וזה לא קרה. האם אדם יכול להיות בלי תחושת זהות? בלי כרטיס ביקור שכזה . סתם להיות? סתם לעשות? ואולי זה יגיע בהמשך?