אודי טריגר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זה כנראה עוזר גם היום . איך חיים עם הכאב הזכרונות ההבנה הכל כך נוראית . עשר שנים מחיי ואף אחד לא רואה לא עושה כאילו כלום ... מה שאני יודעת זה להכאיב להרוס לעצמי שכואב ...איך חיים בלי להכאיב ואך חיים עם הכאב הזה ...נטרפת לא יכולה לחיות ככה . מחזיקה ועוד רגע נשברת ....
הי אביב, הכאב כנראה קיים וצריך ללמוד לחיות אותו ואתו, לתת לו מלים ומשמעות, אבל לא להוסיף עליו את מרכיבי הסבל המיותרים, ובטח שלא להפוך אותו לפגיעה קונקרטית. יש דרכים טובות יותר. אודי
את מדברת על התעללות של שנים על כאב שזה יצר בך, אבל נראה לי שזה גם גרם לך להיות רגישה, מבינה את האחר, מבינה את עצמך, םע כל הכאב, נראה לי שהטראומה שעברת השאירה אותך בסך הכל בן אדם טוב יותר. תנסי לחשוב על זה ככה, ואולי זה יקל על הסבל שלך. חשבי על הכאב בלידה, ולבסוף מגיעה מתנה מקסימה לפעמים הסבל בחיים נותן לנו מתנה בצד אחר שלו, נראה לי, על פי מה שאני קוראת שאת קבלת גם מתנה,, זה לא מצדיק את המנוולים, ממש לו, אבל זה רק מנסה למצא לך את הקרן אור
עזר מאוד ..כתבתי ציירתי נתתי לו להיות ריח צבע תחושה ממש התמקדתי בו ..עבר בשלום לכוחותיינו ..תודה ענקית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
