התבונונות

מעניין, אודי, אתה חושב שהיום במיוחד? כי נראה לי שזה טיבו של הפורום לרוב, וגם היום כמו בימים אחרים זה מהול גם ברכות מסוימת (של פיג'מות והודעות בין משתתפות). ובכל זאת, אם אנסה לחשוב עוד, עולים לי שני רעיונות (שמתייחסים יותר בכלליות). דבר ראשון, רגשות של אחרים זה דבר מדבק, וברגע שמתחילה תנועה מאחת היא מתחברת לתחושות האלו אצל השנייה ומעצימה אותן. השנייה מביעה אותן וכדור השלג המשך. נראה לי שכאן גם טמון חלק גדול מהכוח של קבוצה (ואולי קריאה לאיזה ניסיון לפינת דברים חיוביים בפורום, או משהו מהדברים האלה, שכמה שהם לא מסתדרים עם הציניות שלי היום יש בהם כוח...). דבר שני, על עצמי אני יכולה להגיד שאני "מנצלת" את בדיקת השטח של אחרות. מפחיד אותי לבדוק מה קורה כשמבטאים כעס ואכזבה, ונוח לי לראות מאחרות שהכל עוד עומד ותקין ולהעיז לנסות גם. ואולי הגשם שוטף הכל החוצה... ואולי קר בחוץ וצריך זעם שיחמם או אכבה שתזדהה עם הקור... ואולי כלל הפסיכולוגים עורכים ניסוי על שמטרתו להביא את אוכלוסיית המטופלים לכדי ייאוש דווקא היום. ;) נעמה.

החיים.. מלאי כעס, אכזבה ויאוש...למה אתה חושב שקרה משהו? לא נראה לי שזה קשור לפורם או אלייך...

אתה מאכזב מכעיס ומייאש... תעלה גם את ההודעות שלי, עניתי לך בהודעתי הקודמת

כפי שאתה מגדיר זאת (: אתה באמת חושב שיש איזה שהוא קשר? גם אל תשכח שלא תמיד ההודעות עולות יחד. אצלי לפחות, גם הגשם וזה שנרטבתי לא עשו לי טוב. בכיתי אפילו בגלל זה. לא היה מקום באוטובוס, היה גשום נרטבתי, מביך אבל זה השפיע עליי.

על הטיפול שלהן, אני מרגישה ביחס אליך.. אפילו יותר מאשר בטיפול שלי.. לכן בסופו של דבר מה שכתבתי נכון ואני לא טרול עדיין

אודי הי, אני לא מרגישה שהחוויה מההודעות היום הן בעיקרן של כעס,אכזבה ויאוש.. אמנם ישנן ההודעות של חנה שמתייחסות לאכזבה והפגיעה בקשר לעבודה, אמנם נכנסה הודעה של עמליה (?) ?? אני לא חווה משהו חריג.. ואם אכן אתה אומר שזה קיים, ייתכן ש : * שזה הצבע שלך היום ? שדרך ה"עיניים" הללו אתה קורא היום בפורום ? *ייתכן שכתוצאה שאנחנו בקשר וירטואלי ,הדיבור המורחב על הפיג'מות והכמיהות שעלו בעוצמה לא מבוטלת, ואי היכולת לממש אותן, הן שמביאות משב רוח של אכזבה וכעס מאי היכולת לממש את הפנטזיות ? אני לא הרגשתי פה היום משהו חריג... שלך-במבי. נ.ב אודי, בבקשה תענה לשאלתי בהמשך לתגובתך אלי למטה (כותרת:דמיון ומציאות אם אינני טועה..)

אודי, קראתי עכשיו את הכותבות השונות ורוצה להוסיף טיפונת : אתה צודק, גם נטע ונעמה ואולי בנות נוספות דיברו ורוח של כעס,אכזבה ויאוש נשבה מהודעותיהן.. אני שמה לב לדינמיקה מעניינת שמתרחשת עכשיו בפורום: ישנה תחושה של "התפרקות הקבוצה " לתתי קבוצות : * "המקובלות" יותר או פחות -ניתן ביטוי לכך דרך ליליפוט * אלו ששוחחו גם בפורום נוסף -ניתן ביטוי לכך דרכי ודרך חנה שביטאה את מחאתה על כך ("בנות שמדברות בצד ") ייתכן שרוח חזקה של שייכות מנשב בפורום כשהשאלה היא : "מי שייכת יותר / פחות לקבוצה.. מי בפנים מי בחוץ ייתכן שכל הקטע ההזוי בינך ושמלי אף הוא תורם לכך.. כלומר, ייתכן שכתוצאה מהדיבור הקשה ביניכם, מתעוררת חרדה גדולה "במשפחה" וכל "ילדה בבית" שואלת : איפה הגבול של אודי ? האם /מתי יגיע תורי ??? ואני רוצה לומר לך שמצד אחד אני מאוד מאוד שמחה שאתה שם גבול לשמלי... אופן הדיבור שלה אליך (הן כאדם והן כמנהל הפורום שנותן כל כך הרבה, כל כך הרבה ובהתנדבות..) הדיבור התובעני כלפייך ,הבוטות שקורעת לי את עור התוף.. מצד אחד אני רותחת על שמלי ומאוד מאוד שמחה שאתה מגיב אליה כפי שמגיב.. שם לה גבול מאוד ברור ומאפשר שינוי וגדילה אם היא היתה בוחרת לנסות ולראות אחרת.. מצד שני, הבטן שלי מתכווצת עם כל תגובה קשה שאתה כותב לשמלי קשה לי.. אני חושבת לעצמי, אם היית כותב לי מילים כאלו, הייתי מתה !!!!! אני גם שומעת את שמלי עם הכאב המטורף שלה והיכולת לא לוותר שומעת איך היא צועקת :"אני לא טרול !!! ואם אני טרול זה בגלל שאתה הפכת אותי לטרול " ושואלת את עצמי , עד כמה הריקוד המשותף המטורף ביניכם, שכנראה, כן, כן אודי, משהו אולי באופן שמאוד לא דייק לשמלי גם אתה באיזשהו אופן נותן יד ומחזק את הטירוף הפסיכי הזה.. ואז.. כשהחוויה היא של חרדה גדולה מהתפרקות הקבוצה, מגיעה נעמה עם הרעיון "להדבקה מחודשת" לשם חיזוק הביטחון שהופר ? והיא עושה זאת דרך ההודעה ששלחה היום עם ההצעה לחוויות /מעשים/אירועים (?) לא זוכרת בדיק את הניסוח, אך ברעיון אם הבנתי נכון, הכנסת אנרגיות חיוביות... זהו לעכשיו.. :) ואודי, דיר באלק.. בבקשה.. תענה לשאלת ההמשך ששאלתי אותך בהמשך לתגובתך שכותרתה היא :"דמיון ומציאות" עץ שפתחתי ב 11/26 (אם אינני טועה) שלך-במבי. *