סתם עצוב

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

26/11/2014 | 23:14 | מאת: מיכ

מין עצב כזה ואתה כבר הלכת..אך תשוב ובטח תכתוב אני כאן או משהו בסגנון..אבל צריכה עכשיו...אותך, אותה או מישהו שבאמת יכסה בשמיכה וילחש לילה טוב.. חסרים לי חלומות נעימים.... במבי, לעולם לא אגיע בפיג'מה לטיפול כי זה פאדיחות וחוץ מזה אסור לי המון דברים..ומצטערת ומתנצלת ומרגישה לא לעניין ואפילו ללחוש להוריי אין סיכוי....אפילו לא לחשוב על זה.... אני נרשמתי לקורס חדש שנעשית בו הרפיה ויוגה ועוד דברים........מעניין דווקא הקורס אבל אז הרגשתי כל מיני דברים והמילה העיקרית שעלתה לי היא בלבול... עדיין מחפשת איפה לשתף.. ואם בכלל....כי פה זה לא טיפול אבל אתה מוכן להיות עד...ולשמש הד..שעצם ההזמנה גרמה לי לחשוב ולהרגע קצת..תודה אודי יקר...

לקריאה נוספת והעמקה
27/11/2014 | 09:13 | מאת: נעמה.

מיכל, אני לא אודי אבל באמת בדיליי, ובכל זאת - איך עבר הלילה? אילו חלומות ליוו אותך? שולחת חיבוק שתאספי אם תרצי, כדי שהיום ינעם לך. ומזמינה גם מבחינתי שתספרי ואשמע. את יקרה לי, הייתי רוצה לשמוע מה עובר עלייך אם את רוצה לספר... וגם אם לא, להיות כאן איתך בבילבול. נעמה.

27/11/2014 | 16:50 | מאת: מיכ

הלילה נעזרתי ברעיון הנחמד של הפיג'מה...פשוט דמיינתי אותה לידי, מכסה, משגיחה ועוד...וגם דמיינתי שאודי עונה לי "הגעתי ואני כאן" או משהו בסגנון...ועזר לי ששניהם איתי, נשמע קצת מגוחח אבל עזר...בד"כ קשה לי להאמין ממש שאיתי...בדרך כלל ההרגשה היא לבד...אבל הצלחתי, אז הלילה היה נעים דווקא, למרות הכל, תודה נעמה שאת מוכנה להקשיב...אולי זה יגיע ואולי לא..אבל הנכונות והלגיטימציה עוזרים..

הי מיכל, הד ועד. וגם כשאני הולך - אני שב. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית