אודי

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

25/11/2014 | 20:40 | מאת: נטע.

אודי, אני כועסת עליו!!! כועסת ומאוכזבת. ובתגובה, משהו בי נסגר. ואני שוב עושה את מה שאני הכי טובה בו - פוגעת בעצמי. אתה יודע אודי, דווקא עכשיו משהו בי נרגע, כי הנה התרחש מה שידעתי שיקרה. הרי ידעתי שהוא יפגע בי, והנה זה קרה. עכשיו באופן משונה, אני רגועה יותר. הכמיהה הזו לתיקון, היא מסוכנת. אני לעולם לא אתן לאף אחד לעורר בי כאלו רגשות. הכי קרוב לבד. נטע.

לקריאה נוספת והעמקה
26/11/2014 | 11:24 | מאת: גולם

26/11/2014 | 11:38 | מאת: -חנה

אפשר להיות איתך קצת? לפעמים יש תזוזה מתקרבים ומתרחקים .... זה קורה וזה בסדר.

26/11/2014 | 15:55 | מאת: אביב 11

מבינה כל כך מבינה לא מגיע לך לפגוע בך ואת ננעלת כי זה מזכיר לך מטרגר מחזיר לשם דברו אפשר לעבור את זה

26/11/2014 | 17:38 | מאת: רחל רחל

אני הרבה פעמים קוראת אותך, ומרגישה כאילו את כותבת את מה שאני מרגישה.. החוסר אמון. הפחד לסמוך. להתקרב. ושקורה משהו קשה - אתה מתפרק. מסמן עוד ווי. הנה, גם הוא. וזה כואב, ושובר, ואני מבינה אותך, וכואבת איתך את הרגעים האלו.. אבל את עוד תראי שזה רגע של קושי, של שניכם, בתוך קשר- יציב, דואג, שומר, אוהב. רחל.

נטע יקרה, זה בסדר לכעוס, בוודאי אם היה כשל כזה או אחר. לא הכל צריך לקרוס אל מול חוויה של כעס. זו תגובה טבעית, נראה לי, לא? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית