מצטערת אודי וכלם
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מצטערת על הסוציומאטיות....שלא כל כך הגבתי לאחרים..שאני ככה :( הילה, מצטערת על התגובה שלי אלייך גם :( זה היה בלתי מתחשב ואת כל כך כתבת שזה לא ממקום שיפוטי...לא יודעת, רע לי. אני קוראת אתכן..שמחה אתכן, בוכה אתכן ומתקשה להגיב פתאום שמא התגובות שלי יהיו דפוקות כאלה, די כמוני או כמו הרגשתי. מנסה...חנה, שמחה מאוד ובהצלחה, ברור שיש פחד...וסוריקטה כייף לשמוע שקנית בגדים :) גם בשבילי זה מסע הרבה פעמים...רוצה לכתוב ולבקש ממך אודי משהו.....ולא מעיזה כבר...הכל כלךכ מסובך...וכואב. צריכה אותך ש...אולי מטופש בכלל לבקש ממך להיות לידי, להושיט לי פינה, כתף תומכת? ....האם יש לי פה פינה בכלל? רוצה לשתף אבל בעצם זה לכתוב ולתת לדברים תוקף....אז קשה .....אמביוולנטית.....אוף הכל מבלבל.....יקרות, המקום הזה חשוב ותומך...וקשה לי פתאום כי רוצה לשתף במשהו קשה...האם אתן מוכנות להקשיב ללא מילים.....פשוט להיות פה איתי? האם גם אתה מוכן, אודי? האם אפשרי לשתף ולא בצורה עמומה כתמיד? לא יודעת אף אחת פה לא ממש נחשפת זה די מפחיד........... :( אבל רוצה.....והפגישות רחוקות אחת מהשנייה.......אוףףףףףףףףףףףףףף ובמבי, הפנטזיה שלי ממש דומה לשלך...מעולם לא העזתי לבוא בפיג'מה ... אז סליחה מכל הלב. מ.
רק יושבת פה, לידך, איתך. בשקט בשקט..
זה טבעי שלפעמים נזקקים יותר ופחות מתאים להיות גם בשביל אחרים, אני בכלל לא חושבת שאת ככה אבל. מה קרה? אם אץ חושבת שאת רוצה, אולי תנסי לספר. אני דווקא חושבת שאני ממש מספרת על עצמי, לצערי יותר מדי... את יודעת? אני כותבת, וגם מרגישה אולי התגובה שלי אלייך כל כך לא קשורה וכ"כ לא מתאימה לך ואני סתם מעצבנת אותך... לא יודעת, כנראה שזה קורה, אולי עלה לי בגלל מה שאת כתבת, אבל זה גם קורה לי לפעמים עם אחרות, אבל זו אני וזה מה שאני חושבת, ואני לא עושה שום דבר בכוונה אלא רק מה שחושבת שנכון וטוב עבור מי שאני מגיבה לה.
הי מיכל, כמובן שאפשר. לא "במקום" הטיפול, אלא בנוסף, בקצב שלך ובאופן שמתאים לך. אנחנו כאן כדי להקשיב, להיות עד והד וכמובן לתמוך. אודי
תנשמי..תנשמי עמוק.. ותזכרי... מותר לך ! מותר לך ! מותר לך ! מותר לך לענות מתי שמתחשק ומתאים לך, מותר לך גם שלא לענות לאף אחת כשלא מתאים לך.. את לא צריכה להתנצל בפני אף אחד/אחת בעולם.. (..ואולי תלחשי את זה גם לאבא/אמא שלך..) ומותר לך לכתוב פה ולא לדייק ... את לא במבחן !!! שומעת מיכל ? את, זו את, כפי שאת, ואהובה פה כפי שאת ! ולגבי הפיג'מה, אני מגיעה לאמא צביה 4 פעמים מתוך ה 5 בפיג'מה. (פעם אחת אני מגיעה אליה ישירות מהעבודה ולכן אני מגיעה בבגדים) וזה באמת כייף. החזיה לא לוחצת, הכל משוחרר.. פיג'מה וכפכפים..חולצת את הכפכפים,שוכבת על הספה ,מתכסה בשמיכה ומניחה על הלחי שלי את הורוד הזה שלה .. זה באמת נעים.. ומה מונע ממך להגיע בפיג'מה ? תנסי.. זה מרגיש שאת בבית.. חויה מאוד ייחודית.. שלך-במבי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
