לא, אני לא מצליחה לסלוח. זה בולשיט

יש לי האשמה! אני מאשימה אותה! אני מאשימה אותה בטיפול לא טוב שהיא העניקה לי. בטעויות, בשגיאות שפגעו ברווחתי הנפשית ובכבוד האדם שלי ואף השפיעו על האופן בו קיבלתי החלטות ולא בהכרח לטובה בצורה שבא זה נעשה. אני לא סולחת. אני לא יכולה לוותר על ההאשמה. לוותר על ההאשמה זה לוותר על האמת. אני לא יכולה לוותר על האמת. אמת היא הכל! ברגע שיש אנשי מקצוע יומרניים שמציגים את עצמם כסמכות מקצועית, ברגע שהם גובים הון תופעות עבור מה שהם עושים, אבל לא מסבירים למטופל-צרכן מה הם עושים, ברגע שהם טועים, טועים על חשבונו וחשבון נפשו, גורמים לכאן שאמירות לא מותאמת שנאמרו וצורמות וצבועות מהדהדות בזכרנו זמן רב מאוד ואף שנים, למה שלא תהיה האשמה? היא פאקינג אשמה בפישולים שלה. איך אפשר לא לחשוב את זה אם זאת האמת? זאת האמת. והעובדה שעל פישולים היא קיבלה תמורה כלכלית ממני רק מעקם את תמונת המציאות הזאת עוד יותר . אני מודה, הלוואי והייתה לי דרך לפגוע בה. אני כמהה. אני לא איזה ברברית, לא מתכוונת ללפגוע לחכות לה מתחת לבית ולהרביץ לה :P מתכוונת לתבוע, להוכיח שהיא טעתה, לחייב אותי לקבל אחריות כלשהי, שתהיה מוכרת בדין. ואין דרך כזאת. זה לא קיים. מה שמותיר מציאות שבה למטפלים מותר לשגות על חשבון נפשם של מטופלים על אף שאלו בה בעת בחזקת צרכנים- צרכנים הכי נטולי זכויות שאפשר ! התמונת מצב הזאת מקוממת . והמציאות הזאת מקוממת אותי. זאת האמת שלי! ואין לי סליחה. אין לי באמת סליחה בגלל שכן יש בי האשמה. כי ההאשמה הזאת יש בה אמת ואיך אפשר לוותר על אמת? לא אוכל לוותר על האמת שלי. אצטרך ללמוד לספוג את המהלומה שנכוויתי קשות מאדם שתפקידו בהגדרה אמור להיות 'מתן עזרה', אז 'אכלתי אותה' בפן בזה, אצטרך לחיות עם העובדה הזאת. ולהמשיך הלאה. אני כ"כ מפחדת שהשחזור הנוראי ששחזרתי שם לא גרם לנפש שלי להתייאש סופית. לא מבינה איך אפשר לשחזר את מה ששחזרתי שם ולאסוף את כל החלקים ולהשתקם מבפנים. מבפנים! לא מבחוץ, מבפנים! כ"כ הייתי רוצה להשתקם מבפנים :/

אולי הם לא ידעו לעשות משהו אחר?..אולי לא הייתה להם בחירה?..לא יודעת אבל זה מה שיצאה להם.ופסיכולוגית?היא רק פסיכולוגית...זה לא היה תפקידה למלות את הציפיות שלך.למרות שהטיפול אכן ממלא,מחמם את הלב ומרפא את הפצעים עדיין יש המון המון אבל על מה שאבד ולעולם לא יהיה יותר. חלום