שאלה מטרידה שעושה לי כאב ראש

שלום ד"ר , בתור אחת שהפסיכולוגיה מעניינת אותה מגיל 0 ומתכננת בעז"ה לטפח את העניין למקצוע ולעסוק בזה.. יוצא לי לתהות קצת הרבה מידי על מהות הטיפול. אני מאמינה ב"בלתי אפשרי" ( במרכאות כי אין בלתי אפשרי) ובשיינויים והשגים מקצה לקצה שהם מנת חלקם של כל אדם. ולא תלויות נסיבות . ולאישו - לאחרונה יצא לי להתקל במקרה מאוד קיצוני של בחורה שלא מודעת לעצמה. הבחורה יציבה ובסך הכל בנאדם סטנרדט לחלוטין בנאדם בריא בקיצור כאילו בחורה מן השורה. אך מהכרות אישית יותר נראה שהבחורה סובלת מליקוי מאוד קיצוני. מאוד. בתפיסה של המציאות ובשיפוט. הדבר מתבטא בכך שכל מה שאומרים לה היא מרגישה מותקפת מפרשת לא נכון דברים שאומרים לה שיחות איתה הן בגדר שיחת חרשים . מרגישה צורך לפרגן לעצמה .. משפטים כמו "שרקו לי .. אני רגילה .. רואים בחורה יפה שורקים" , היא לא יפה, זו דוגמא שנשמעת מפגרת אבל נראה שהערכה עצמית שלה ככ נמוכה שהיא פשוט פיתחה דרך לפרגן לעצמה פירגונים שיש להם בסיס או לא כדי להרגיש טוב. הכאב ראש שלי בעצם התחיל כשהיא התחילה לשתף אותי בבעיות שלה ונאלצתי לנסות לפחות לעזור בעצה טובה. לבחורה יש בעיות לא מאוד רציניות עם החבר שלה , בעיות שכיחות, אך נדמה שכל מה שאני אומרת לה כאילו דיברתי אליה בשפה שהיא לא מכירה ולא למדה אף פעם אני אומרת לה א והיא מחזירה לי במטבעות לא קשורים. היא באמת באמת לא מבינה מה שאני אומרת או מייעצת. זה מקרה של אי מודעות עצמית וסיבבתית הכי קיצוני שנתקלתי בו ודווקא באדם הכי פחות קיצוני. ולמה זה ככ מעניין אותי? החשיפה לסוג בחורה הזאת מאוד מאוד מאוד הפחידה אותי . אפעם לא הייתי במצב שאני לא יכולה לעזור כי פשוט אין עם מי לדבר אין מי ששומע יש מי שמקשיב היא רוצה להקשיב היא חושבת שהיא מקשיבה שהיא מבינה. היא לא. כואב לי הראש מזה. זה כמו תרגיל קשה מאוד במתמטיקה שאני לא מוצאת לו פתרון. איך מעלים מודעות עצמית? איך מטפלים במי שלא מבין מה אומרים לו פשוט לא מבין? האם זה אבוד? מה תעשה אם יגיע אליך מטופל שינהל איתך את השיחה שצריך לנהל , תוך שהוא מרגיש שהוא מבין ועובר טיפול וכשהוא יוצא הוא מרגיש שהוא עבר אחלה טיפול ואתה יודע שהוא לא מבין והטיפול בכלל לא נעשה . כי שום דבר מהמסרים שרצית להעביר לא עבר. לא כי לא העברת את זה כמו שצריך . אלא כי הוא לא קולט. המטופל. כי הוא במצב כזה כזה חמור של הערכה עצמית נמוכה . קיצוני נדיר. שהוא כיסה עליה בחוסר מודעות כזה חריג שמונע אליו את הגישה. או במילים אחרונות ואחרות- יש חולה שלא רוצה להכיר במחלה שלו ולקחת כדור שזו סוגיה בפני עצמה אבל מה עם טיפוס של חולה שמכיר במחלתו ובצורך לקחת כדור , "לוקח כדור" , ורק חושב שהוא בולע אותו, אבל כל העולם רואה שהוא החליק אותו החוצה, כל העולם חוץ ממנו.

אמנם אינני הדר' אבל מנסיוני אני יכולה לומר לך שתובנות, הגברת המודעות עצמית ושינויים אישיותיים בד"כ אינם מתרחשים מרגע לרגע אלא לוקחים זמן גם בטיפול וגם בחיים בכלל. לעתים זה תהליך של שנים. טיפול נפשי זה לא כמו לקבל גלולה לפי נוסחא אחת לכולם ממישהו לבלוע ולחכות שהגוף יגיב...זה יותר כמו לרקוח את תרופה האישית בעצמך והטיפול הוא המעבדה...

היי, תסלחי לי אבל מה שכתבת קצת קומם אותי...אם את מתכננת להיות פסיכולוגית נראה לי שאת בכלל לא בכיוון, האם היא רוצה עצה? עזרה? לא נראה לי, כל העולם ואשתו מייעצים לאחרים, אנשים באים לפסיכולוג דבר ראשון לאמפתיה למקום שיבין אותם, פסיכולוג לא אומר את דעתו ונותן עצות, הוא משקף לאדם את מה שהוא רואה והאדם יכול להחליט על עצמו...היא שתפה אותך? יופי, כנראה היא הייתה צריכה אוזן קשבת, אי אפשר "לשנות" אנשים, השינוי האמיתי יכול להגיע רק אם האדם רוצה בך ומכיר בכך. אם זה מפריע לך , תתרחקי ממנה את לא חייבת להיות חברה שלה...רצתה הקשבה בסדר את לא חייבת לתקן את כל העולם, אם יהיה מטופל כזה אז גם תתייחסי אליו ככה? תגידי שהוא לא יפה...מה זה לא יפה? ואם היא חושבת שהיא יפה למה להרוס לה? ומאיפה החלטת שהיא מקרה קיצוני של מודעות עצמית נמוכה? פסיכולוגים כל כך נמנעים מלתת הגדרות לאנשים....לא כל אדם שמשתפים אותו הולך להיות פסיכולוג, זה מקצוע קשה ותובעני ודורש המון כוחות נפשיים והרבה מאוד אמפתיה...ואם קשה לך אז תבחרי מקצוע אחר. סליחה על ההערות אבל אותי קוממה דרך התייחסותך לחברתך. מיכל