שונאת אותה! אוהבת אותה!

איך אפשר לשנוא מישהו מאד ולאהוב מאד? רק אצלי "דפוק" כזה? אין שניה שאני לא חושבת עליה ומשחזרת את מהלך הפגישה ומנתחת כל נשימה שלה. אוףףףףףף

הי, את יודעת קצת קשה עם השם שנתת לעצמך, גולם....אבל אז חשבתי שבעצם גולם זאת תקופה ובעצמך כתבת "תקופה קרובה רחוקה"...אז קחי את זה כתקופה שעוברת ומשם אפשר להפוך לפרפר נהדר, עצמאי שפורש כנפיים ופחות חושב על כל נשימה של המטפלת...יחסי אהבה שנאה? וולקם טו דה קלאב...נראה לי שאין אחד שלא חווה טיפול עם הרגשה של אהבה שנאה ומה לא? מכלול של רגשות...תני לעצמך את החופש להרגיש הכל....זאת תקופה, בהצלחה בתהליך. מיכל

עם הזמן הכל מתמתן. גם לי זה קרה לא פעם:כשכעסתי עליה מאוד היה לי נדמה שאני שונאת אותה עד שהייהו מדברות ומשלימות או עד שהיא הייתה מחזירה לי מייל שהיא מצטערת שנפגעתי וחותמת "באהבה,X" אני חושבת שככה אהבתי את הוראי:תמיד ניסיתי למצוא קשר ולהאמין שהפעם אני יכולה לתת אימון עד ששוב הייתי חוטפת מכות והשפלות.צורך של ילד בהורים הוא קיומי לכן תמיד קיוויתי,ניסיתי,חזרתי לתוך הקשר ותמיד חטפתי.בטיפול הקשר עם הזמן נהיה רגוע יותר.קורה שאני נפגעת או כועסת קצת אבל זה לא משפיע יותר על האמון שלי בה.אני סומכת עליה בעיניים עצומות גם כשהיא לא מושלמת,גם כשיוצא לנו "לריב" קצת,גם כשאני לא מסכימה או כועסת וגם כשהיא לא מבינה אותי.בקיצור,החוויה מוכרת לי.אם הזמן אם לא תוותרי תרגישי שהקשר נהיה חם יותר,מספק,מרגיע ובטוח.את כל הזמן עסוקה בה כי את מפחדת ולא בטוחה.אם בא לך עצה:תעזרי בה כדי להכיל את עצמך כמו שאת ותראי שהדברים משתנים.רק אם מתאים לך לשמוע עצות. שלכן,חלום