נראה לי

שהנסיעה הזו שלך אודי, היא ניסיון עבורנו הקבועות...וקצת להגשים לך משאלות שנעזר זו בזו :), קצת לומר לנו התרגלתן למשהו והחיים הם לא רק קביעות ועקביות, תמיד יש הפתעות, דברים לא צפויים, צבעוניות בחיים....הלוואי שארגיש צבעונית ושאקבל גם שינויים ביתר קלות...החלטתי גם להיות פחות תלותית במטפלת, קצת פחות לחכות למה שהיא תאמר ולא ליצור קשר בין פגישות, תמיד היא רצתה שזה יבוא ממני ולא בתור הצבת גבול ברורה...מעניין, מה דעתכן על התקופה המוזרה שנוצרת בפורם?

אני קצת מתלבטת... נניח כשהמטפלת שלי בחופש אז היא בחופש. יש איזו שהיא אפשרות לפעמים לדבר איתה. בפעם האחרונה לא היה. נאלצתי להסתדר, נכון שהיא השאריה לי מכתבים שקצת עזרו. תוהה לגבי המצב עכשיו כאן, אני מרגישה כביכול שאולי אם אודי לא כאן אין לי מה לחפש כל כך. אפילו עכשיו שיש לי משו שרציתי לכתוב אני לא אכתוב כרנאה כי אודי לא כאן ואני יודעת שהוא לא זמין, וגם אם קצת כן אני לא רוצה להתאכזב, אז אחכה עד לשני לפגישה הבאה שלנו. חשבתי שאולי אודי ישמח אם נכתוב ונענה אחת לשניה.. אבל לי מרגיש יותר נכון פשוט לחכות לו. אולי טוב אולי לא, לא יודעת.. אני כן נכנסת כי חשוב לי לראות, חשוב לי לראות את אודי ועצם העלאת ההודעות עוזרת לי. נראה לי שאני קצת מבולבלת... מקווה שהצלחת להבין משהו מדבריי

אבל מעניין שהמטפלת שלי תמיד עודדה ומעודדת אותי לעדכן אותה מה שלומי במייל בין הפגישות.אז יוצא שפעם פעמיים בשבוע אני שולחת לה מייל קצר והיא מגיבה לי במשפט שתיים.אני רגילה שהיא נמצאת ואין לי מטרה לא לצור קשר בין הפגישות.פעם היה לי נורא קשה לחכות שהיא תענה.היום זה רגוע יותר בדרך כלל.בקיצור,האופציה הזות עושה לי טוב. אם אני זקוקה לדבר עם מישהו כאן ועכשיו אז יש לי כמה אופציות(תלוי על מה מדובר((-: או שאני כותבת. לא יודעת אם זה היה מעניין. סתם שיתפתי. שלכן,חלום