שאלות לגבי טיפול בשיחות

שלום אחרי שנים של דיכאון ודיסתימיה שטופלו בתרופות שונות ללא פיתרון ממשי החלטתי לאזור אומץ וללכת לטיפול פסיכותרפי. הבעיה שאני מרגיש שזה לא נותן כלום, שהמטפל לא מדבר יותר מידיי ואם כן אז לא מחדש לי משהו ולא מציע פתרונות יותר מידיי יצירתיים. ישנן פגישות שהשתיקה מרובה... הוא טוען שהשתיקה היא המקום בו האמת שלי מגיעה ואני מציג את הריקנות שאני מרגיש. כל כך הרבה כסף להוציא על שתיקה? האם זה הגיוני שאין למטפל הרבה מה לומר? וכל דבר זה אולי ואולי מבחינתו? תודה לעונים.

יכולה לומר שאני הרבה שותקת. אולי היום קצת פחות ממה שהיה בהתחלה. גם היא שותקת לפעמים. אם רוצה שהיא תגיד משהו אז אני אורמת לה שאני רוצה שהיא תגיד או שואלת אותה מה היא חושבת. נכון שלא תמיד עונה. וכן, זה הטיפול שלך ואני מאמינה במטפלים שידועים מה הם עושים. לפחות בשלי ואם טוב לך הייתי מנסה להמשיך. לי זה לקח זמן, היום יכולה לומר שטוב לי מאוד איתה.

נראה לי שהוא מנסה להיות איתך או לחוות איתך את הדיכאון שאתה מביא מלבד זאת בטיפול העיקר הוא זה מה שיש "לך" לומר. ולכן בסה"כ נראה לי שזה הגיוני.