עניין של אומץ או של יכולת?

אני קצת 'דלוקה' על מישהו ואין לי אומץ. אין לי אומץ לקרב ולתת לו להתקרב. הרחקתי והרחקתי והרחקתי. זה כמו אינסטינקט אצלי. בשניה שאני חושבת לתת להתקרב כל הבטחון שלי מתחיל לצנוח ואין לי כח לכל השדים האלה וגם לא יכולת להסתיר אותם אז הם גולשים לי בפליטות פה והססנות בתנועות שלי. ואין לי כח. אין לי כח להפגיש אף אחד עם הקרקעית הזאת של פגיעות עמוק בפנים כי גם ככה יברחו ממני אז כבר עדיף להרחיק מלכתחילה. בזה אני דווקא מוצלחת מאוד.