משתפת, קצת עמום אולי...

רוצה למלא את מחשכי ליבך, לכסות את החור שנוצר בין החדרים, ערבוב של חמצן נקי ומזוהם, זורם בתוך ערפילי צערך. חום וקור, אור וחושך בתוכך, זקוקה לחמצן הנקי, המסונן, מה מתחולל בתוך ליבך? מנסה לגבור על בדידותך. מה תבקש נפשך הנודדת? מה תבקש נפשך הסוערת? על מה עוד בתוכך את עובדת? על רוחות רעות... בכעס גוברת.... לעטוף בעטיפה רכה את הלב, לרכך במילים, לכסות בצלילים, לחסום את החור, למלא את הכאב להחליף את הצער ברגש נעים. כילדה בכלא של מילים מוצאת את עצמי לעיתים כילדה בכלא של מילים..... מנסה למצוא את שביל הצליל הנכון, מנסה לכוון מיתרים קרועים, לאחות את השברים... בתוך מחשכים, בין החדרים, פוסעת חרש ללא אומר וצלילים, מחפשת את האוויר לנשימה, את הרוח הקלה של הסתיו מה נותר לי עכשיו? כילדה בכלא של מילים, לא תדע, לא תוכל להפנים, איך פעם היא הייתה שבויה, בכתיבה של מילה בודדה.... חיים ומוות ביד הלשון, לעיתים תעדיף פשוט לישון, לא לחשוב, לא להבין, לא לכתוב ולא להאזין... כילדה בכלא של מילים, מה תאמר? מה תכתוב? נאטמת בשדה המשפטים, לעיתים שותקת במכאוב...