כשל בטיפול..., התייחסות לתגובתך.

כשל של מטפל,בהכרח חייב לשבת על כשל עברי של ההורים??וגם...,ברגע שיש כבר דיבור על הכשל הזה ומה זה מעורר כנל איתו ולגביו,ויש גם פגיעות כעס ובמקביל גם תחושת אשמה על כך ש"מוכיחה" אותו ואולי גורמת לו לאי נוחות רבה ותחושת כשלון, לעבור לדבר איתו על "ההורים"...,אני לא שם בכלל.ובאותו הרגע זה מרגיש איתו ומולו ושם האנרגיה נמצאת ,וזה מקומם לקחת את זה עכשיו למקום אחר...,ולשים כביכול "בצד" את מה שקורה איתו וביינננו, וכאילו זה בכלל לא ה"אישיו" אלא רק טריגר. ודווקא הוא עצמו מסכים שלא תמיד הכל "אצלי" והשלכות...,ויש גם אותו. אז...? כבר לא יודעת איך להבין תדברים..,ומה כן מושלך וקשור,ומה לא,ואם הוא יודע...ומנווט נכון ויכולה לסמוך עליו לגמרי. .., ומעבר לזה,אם כשל יוצא כביכול שיכול להביא ל"תוצאות רצויות" לטיפול, אז למה זה נקרא "כשל", היה ניתן לחשוב שאולי מטפלים מכוונים לשם כדי ליצור אולי התקדמות..?? למרות שלא נראה לי,שהוא מכוון לשם.אבל...,מה אני יודעת כבר? ואם..אכן זו לא הכוונה, אז איך כשל(שמצטרף לשאר או חוזר על עצמו מבחינתי בצורה כזו או אחרת), ומביא איתו נוסף לשאר התחושות שישנן(גם החיוביות),שוב תחושת ערעור באמון,באכפתיות האמיתית,במה שגלוי אל מול מה שנסתר, יכול לקדם ולהעמיק את הקשר האינטימי הזה? או שבאמת זו לא המטרה.הקשר איתו, אלא "ההצלחה הטיפולית"... אבל...גם זה הרי מתבסס על הקשר.והכל קשור להכל,לא? אתה מבין כמה זה מבלבל. אני באמת כבר לא יודעת מה מרגישה,איך להתייחס לדברים,ולמה ובמה להאמין כתוצאה מכל התחושות שעולות. מה באמת "אמיתי" ו"מוצדק", ומה סרטים שלי שכבר מחבלים לי ובו. ??

היי ליליפוט, אולי זו גם שאלה של עוצמה? לפעמים אני מוצאת את עצמי כועסת עלייה עם יותר כעס ממה שנדמה היה לי שהיא מעוררת בי. מקווה שזה משפט ברור, כי גם במציאות זה די משונה. (זה מתקשר לי גם לליליפוט וארץ הגמדים/ענקים, עוצמה גדולה/קטנה בסביבה בה היא חריגה) ובנוגע לניסיון להגיע לכשל, אולי זה יותר מגנט פנימי של כל אחד שרגיש במיוחד לכל מה שמדיף ריח של אותו אופי של כשל מוכר, וככה תמיד מגיעים אליו בסוף? מחשבות... נעמה.