ועוד דבר אחרון...

מה שבעיקר קשה בלדבר על כל זה, שברור שזה הרי גם לא ישתנה. זו המציאות. אז כמובן שזה עוד יותר מביך....,רק לדבר על זה...., ולהרגיש בעיקר פאטתית. כשהכל בחיי לרוב חד סטרי.חלקי.ולא באמת ממומש. וגם זה. מה עושים עם כל התחושות האלו.גם כלפייו?? הכל מתערבב,וכבר לא יודעת מה מרגישה באמת.ועל מה לסמוך בעצמי?? כשהכל ככ מתחלף.., כעסים,תסכולים,אכזבות,כמיהות ואולי בכלל הכל אשלייתי??וסתם ממלא. אבל זה לא באמת.ואולי זה במקום להשאר רק עם הכעסים והתסכולים?? כבר לא יודעת ומבינה כלום..., ושוב זה מבלבל אותי ומלחיץ.