שינוי אוטומטי???

אודי, כתבת לליליפוט: לגבי שאלתך "אז מה עושה? מה?" יש לי רעיון: אל תעשי כלום (אל תצעקי ואל תעזרי בו). תמתיני עוד קצת עד שזה יהיה ממש בלתי נסבל. הכי למטה שיש. במקום הזה בדרך כלל נשברים הדפוסים המקובעים. לעתים לטובה ולעתים לרעה. צריך רק להמתין. ע"כ. מה שכתבת מעסיק אותי בטירוף. זה כמו בישול בסיר - רותח רותח שאז, מאיליו, הבשר מתרכך ומשתבח??? מה זה נשברים הדפוסים??? אני בטיפול כבר כמה שנים והתקדמתי מאד. לפעמים, כתוצאה מהטיפול, אני סובלת מאד. אבל אחר כך, כשאני קולטת את המקום הטוב יותר שאליו הגעתי אני שואלת את עצמי אם השינוי קרה "אוטומטית". כאילו שאם נוגעים וחופרים שם במקום הכואב - התגובה האוטומטית היא שינוי נפשי. לא שעשית משהו, לא שנגעת בלחצן שמשנה אותך, אלא עצם העובדה שהיית בטיפול ושיתפת פעולה וכתוצאה נכנסת לתוך כל הכאב והקושי הזה - עצב העובדה הזאת היא זאת ש"עשתה" את השינוי. עד כאן השאילה. רציתי רק להוסיף שכל מי שהיה בטיפול לא יקדים את המילה "רק" לפני "שיתוף פעולה". שיתוף פעולה בטיפול קשה מאד כי אנחנו בעצם במודע מרשים למטפל ולעצמינו לגעת בכאב (אי.... זה כואב). נכנסים לתוך הלבה הרותחת....