בולימיה ומין

היי אודי, אני סובלת מבולימיה כבר המון שנים. יש משהו באקט של זלילה שמרגיע אותי וההקאה היא כדי לא להשמין. אני עם משקל גוף תקין. אני יודעת עלי שהחשק המיני שלי לא משהו. בד"כ זה לא מעניין אותי מין ולא מושך ואולי פעם ב פתאום מופיע חשק אני לא באמת מחפשת לממש עם פרטנרים מגע מיני ואני לא בקשר זוגי כרגע, ניסיתי פעם להיות וזה לא ממש הלך. אני לא ממש יודעת איך להיות בקרבה בלי להתחיל להרגיש 'נעלמת' מול הצרכים של צד השני וזה מן משא ומתן כזה שמייגע אותי ויותר נוח להיות לבד הרבה פעמים ככה זה מרגיש. אני רק רוצה להבין האם התאווה שלי לאוכל, לזלילה - זה בא במקום תאווה למימוש מיני? איך משנים את זה שנגיד החשק שלי למין יהיה יותר נורמלי ו'חי' והחשק לאוכל קצת יותר מתון ומאוזן? ההנחה שלי שהחשק לאוכל בא גם על חשבון דחפים אחרים כמו מיניים ותוקפניים. לא יודעת איך משנים את זה כ"כ, פשוט ככה האינסטינקטים שלי פועלים. תמיד אהבתי אוכל יותר מדי. וזה מן סיפוק מיידי כזה. מאוד קשה להחליף את זה במשהו אחר. וקשרים קשה לי. במיוחד זוגיות. למה אין לי חשק טבעי לדברים כאלה?