אז...

אני אמרתי שרוצה לספר לה משהו...זה יגרום לכאב ואז לסבל, אז בשביל מה לנבור בכאב? למה לעבד דברים? האם עיבוד הדברים זהו לא סבל מיותר? מרגישה בתוך מעגל של סבל וכאב ואם אשתף זה בדיוק מה שיקרה ואי אפשר ליצור "עמדה" אחרת.....לא יודעת אם הבנת.. מקווה שתבין.

הי מיכל אני זוכרת את ההלם והתדהמה כשפתאום הבנתי שאפשר להיפרד מהסבל. פתאום?? מה???? איך?? זה נראה חלק ממני...... לוקח זמן לאט לאט...... עקב בצד אגודל דברי על זה את עושה דרך מדהימה חיבוק!() הילה

את חמודה :) את באמת חושבת כך? אני חושבת שהתחלתי להרגיז כבר...שאין ממש התקדמות אמיתית. זה סתם כאילו מתקדם אבל לא.......

הי מיכל המשפט עורר בך המון שאלות ותהיות ספציפיות בנוגע לטיפול שלך. אני מניחה שהיה לו גם הקשר מסויים לנאמר בחדר. לכן הכי טוב שפשוט תדונו על כך בטיפול. גם משום שהיא זו שאמרה את המשפט ותדע למה התכוונה, וגם משום ששתיכן יודעות מה נאמר בחדר ובאיזה הקשר. יצא הכי מדוייק. חבל שתסתבכי עם מחשבותיך.

אולי זה לא הובן אבל אמרתי פה שאני רוצה לספר לה משהו ..לא בטיפול.. בפועל עוד לא הייתה פגישה. ואם אתחיל לחשוב למה היא אמרה את זה, באיזה הקשר, אתחיל לחשוב שנמאס לה ממני ואני לא רוצה לחשוב כך... אני מרגישה שאם אספר עכשיו זה לא יתאים אחרי שאמרה שהסבל זאת עמדה :( אוףףף אז למה חוזרים לעבד דברים? סבל מיותר...

פעם כשהיית ילדה ונפגעת לא הייתה לך בחירה להפגע או לא,גם לא הייתה לך בחירה האם לקחת את האשמה על עצמך או לא כי היית חייבת לשרוד.היום יש לנו בחירה לשפוך את הכאב החוצה ולהגן על הילדה שבפנים,לחבק אותה,לא לבעוט בה מחדש.יש לנו דרך לחבוש את הפצעים ,לתת לטיפול לחבוש אותם.זה לוקח זמן וכוח.יש אופציה לאמץ את הילדה שבפנים ולעטוף אותה באהבה.יש כנראה איזה משהו שמפריע לך לעשות את זה.אולי לכן היא אמרה שסבל שלך הוא עמדה כי היא מרגישה שמשהו חוסם אותה לעזור לך לחבוש ביחד את הפצע בחמלה וחום.יש דרך ,אל תאבדי תקווה,יקרה. חלום