אודי יקר

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/08/2014 | 08:27 | מאת: סוריקטה

אודי, מרגישה שאבד לי הקשר לפורום. לא קוראת ממש הודעות. עוברת, חולפת. אין לי כוח להגיב לאנשים. לא מתחברות לי מילים למשפטים עבור אחרים. רוצה להיות אגואיסטית. שתעזור לי אתה. שממש תעזור לי. וגם שתהיה התייחסות רצינית למצבי (במציאות). המטפל יודע. רוצה לבקש מילים, הרבה מילים, מהלב, ולא שיר, מילים שתרככנה את הגל העכור של האגרסיות הפנימיות שהשתלטו עליי בימים האחרונים. וכל זה למען מטרה חשובה מאין כמותה – אני רוצה להרגיש רכה מבפנים למען תינוקת אמתית שהיא לא אני. בלי לשקר לה. רק לעוד כמה ימים. העצבנות מכלה. מרגישה רעה שכזו. פוחדת שיגלו מה יש לי שם בפנים ואנודה. שלך, סוריקטה

הי סוריקטה, את כותבת הרבה על האגרסיות הפנימיות. על השדים ששם. כאן אני פוגש הרבה תבונה ורוך. החלק הזה קיים גם הוא, לא רק החלק האפל שאת פוחדת שיתגלה. אני לא חושב שאת משקרת לה. אני חושב שאת נוהגת באחריות כשאת רוצה לוודא שהחלק ההרסני נמצא בשליטה, אבל שיש גם את הרוך. הוא שם. באמת. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית