שינוי קטן

נדמה לי שהיא אמרה "הכאב הוא חלק מהחיים הסבל הוא כבר עמדה".. עמדה לא בחירה...אבל טוב נו תנסו להסביר לי או אולי להאיר את עיניי למה התכוון המשורר? מדבר אליכם? ומה דעתכם על זה? תודה מראש, מיכל

רק אחרי שכתבתי לך למטה ראיתי שיש ההמשך. אני מבינה את כך- נניח שנפצעת ברגע הראשון זה מאוד כואב , אחרי זמן מה כבר זה לא ממש כואב מתחיל לעקצץ, אם ואת מניחה לפצע הוא יגליד תשאר צלקת , אבל אם את לא יכולה להתאפק וכל הזמן מגרדת את הפצע ולא מניחה לו להגליד הוא עלול להזדהם... את סובלת, את זו שגורמת לסבל שלך. הכוונה היא לדעת לקבל את מה שקרה/קורה הכאב ולהניח לו.

נכון.. הבעיה היא שממש קשה להניח לדברים ואז נגרם סבל.. אולי מיותר אבל נגרם. אז למה לדבר בטיפול על העבר? לעבד את הדברים? זה גורם לסבל על סבל.. אוף...