תפקוד2

היי אודי, ציינת באחת ההודעות הקודמות שלי שדווקא כאשר עבדו איתי על תפקוד חל שבר בדימוי העצמי. אז זהו ש.. הייתי בהעברת אידיאליזציה ורציתי להיות 'כמו'. פסיכולוגית גם. קיבלתי הנחיה 'לצאת לעבוד'. לאחר 2 ניסיונות תעסוקתיים שהחזיקו מעמד חודשים אחדים, בפעם השלישית ששוב אמרה לי 'קודם תמצאי עבודה' בחרתי לפנות לסיוע שיקום ומאוחר יותר התערערתי ממשמעות הצעד- לא חשבתי על כך לפני כן כי הייתי עסוקה בניסיון למלא את הנחיית הפסיכולוגית המואדרת שהיא הסמכות, ובטח יודעת מה צריך כדי להעשות פסיכולוג.......... אני לא ממש מבינה את הבלבול של עצמי שם- כי אם רציתי להיות פסיכולוגית אז צריך ללמוד פסיכולוגיה. למה הייתה לי מן ציפיה שהיא תוכל לגרום לזה או לעזור בזה רק כי היא פסיכולוגית בעצמה? משהו בתפיסה שלי שם לא היה מחובר לחוקי המשחק של המציאות עד הסוף. אבל השאלה היא האם היא לא הייתה צריכה לזהות את זה ולהתייחס לזה ולא סתם להורות מתוך סמכותה שאצא לעבוד קודם, כי כך נגררתי למעשים ללא הבנות ועיבוד, גם ללא התייחסות קוגניטיבית לקשיים שהיו לי בעבודות קודמות שניסיתי לעבוד בהן. באיזשהו מקום גם הרגשתי שהבעיה היא שרציתי עבודה משמעותית יותר בין כה וכה.