עטופה בכאב

אודי, אני עטופה בכאב היום. גוש בגרון, דמעות זולגות פנימה. הלוואי ויזלגו החוצה. הלוואי ואצליח כבר לבכות. לבכות מולו, אולי איתו. משפחות שלמות נהרסות, נקישה על הדלת, בשורת איוב. ואני כואבת את הכאב האישי שלי. את האובדן שלי. את היתמות. את האין. הכאב מכרסם בי. הלוואי ואצליח להקיא אותו מתוכי. נטע.