עוד מאותו הדבר

אודי יקר, אנ י שוב מביאה עוד מאותו דבר, אין לי מילים אחרות ואין לי ימים אחרים. אי השקט חוזר ואינו מרפה, אני עומדת מולו מופתעת וחסרת אונים. לחץ מטורף לתמוך בכולם, להרגיע, להשביע, לטפל, לפשר, להכיל להכיל להכיל, עד יאוש, עד בכי של כאב שלא מוצא את מילותיו ןאינו יודע למה. יש לי פחד ממילים, אני מרגישה אותן בתוכי, סוערות, רוגשות, מחפשות נתיב דרכו יוכלו לצאת אך איני מצליחה להבין אותן או לסדר אותן. זה נשמע מוזר.. האם אתה יכול להבין למה אני מתכוונת? אולי תוכל להסביר לי... מה העניין הזה עם המילים שמטריפות אותי ואין להן אפילו משמעות רק תבניות ריקות של מילים שרצות בראש ועושות המון רעש. מילי