אולי גם להפסיק להלחם צריך אומץ....

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

27/07/2014 | 18:51 | מאת: מחדדש

שלום... אני מרגישה מותאשת כבר הרבה זמןןןןןן... מכל ניסיונות הטיפול התחלתי להרגיש כמו חיית מעבדה...ברור לי שלכולם חשובה טובתי בלבד ..ואין לי ולא היו לי מעולם תלונות לאף רופא ..ובכל זאת אני מרגישה צורך לצעוק די... אולי דווקא ההכנעות תביא איתה משהו טוב... רק שהפחד משתק אותי... והמחשבה מה יכול לקרות לא נותן לי מנוח... התחלתי לפני חודשים טיפול כימותרפי על מנת להחליש את מערכת החיסון ...אחרי הטיפול הראשון התופעות היו קשות אחרי השני הם כבר היו נוראיות..ועכשיו כשאני עומדת לפני השלישי בכלל לא ברור לי אם אני ניגשת לשם.. נכון לכל החלטה היו השלכות..אבל למה הכל כל כך קשה וכבד??? עיפה ..עיפה...עיפה

לקריאה נוספת והעמקה

הי מחדש המאתגרת, לכל אחת מההחלטות צריך אומץ, גם להחלטה להרפות. ומול הצורך באומץ, עומד הרי הפחד. והטיפול (כנראה כל טיפול) מפחיד... אני מקווה שלא תוותרי. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית