הי מילי, כפי שכתבתי - איני כועס. אני משקף לך את חוסר האונים שאת מעוררת. השילוב של נואשות מצד אחד וחוסר תקווה מהצד השני - לא משאירים הרבה מרחב. גם עוצמתה של ההפרעה ממנה את סובלת כמו גם האובדנות - הופכים לעתים את המשקל שאת שמה על יכולתי לסייע כאן לאשליה שיכולה להיות מסוכנת. וכן, את מדי פעם תובענית ותוקפנית בפנייתך אלי. לא תמיד יש לי מה לעשות עם זה... אודי