טריגר
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אודי, המון רעל נשפך ממני בזמן האחרון. למה העבר לא נשאר בעבר? למה לא מסוגלת להניח ולהרפות? אתה יודע אודי, בלילה אני שוכבת במיטה ולא מרגישה נטע בת 30. מרגישה שוב ילדה בת שבע. שומעת את הצעדים שלו, מריחה את הריח שלו, מרגישה אותו עלי, ואני נמחצת. רוצה לבכות אבל יודעת שאין מי שישמע. אח"כ נותרת לבד. כאובה ומדממת. גם היום אני כאובה ומדממת. הגוף והלב מצולקים. כל נגיעה גורמת לי להתכווץ. אודי, איך אפשר לשתף אותו בכל הפרטים מבלי שזה יהיה פורנוגרפי? רוצה "להקיא" את זה מתוכי. רוצה שהוא "יחזיק" את זה בשבילי. אודי, אני חושבת שעצם העובדה שהוא גבר הופכת את הכל לקצת יותר מסובך. מה אתה חושב? שיהיה לך סופ"ש שקט. נטע
הי נטע, ייתכן. אבל העובדה שהוא גבר ששומר עלייך, שמייטיב אתך, שלא פוגע, שמחזיק את החוויה - יכולה להיות גם ייתרון. ובטח שקשה לספר על הפגיעה. מוקדם יותר היום כתבתי על הצורך שיהיה עד לחוויה. זה צורך חשוב מאוד. אפשר לדבר אותו. אודי
הי נטע. גם אני בחרתי במטפל גבר. זה אתגר עבורך וגם עבורו. גם אצלי לקח הרבה מאוד זמן עד שהצלחתי לשים את הטראומה במילים. אבל היום אני חווה אותו אחרת. כמו אב שלא מזיק שיכול ללוות את ביתו בזמן ההתבגרות, כשהיא מקבלת מחזור,או כשמתחילה להתפתח גופנית. זה לוקח זמן, אבל אפשר לעשות הפרדות. גאה בך על הדרך שאת עושה,שאת לא מוותרת גם כשממש קשה. את גיבורה אמיתית. אפשר לתת לך יד? הילה
הילה, את "נוגעת" בי. במובן הטוב של המילה. תודה, נטע.
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
