קשת הבנה... אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר, למה אתה מתייחס, ואיך אתה בורר בתוך בליל המילים שלי למה להתייחס. ובתוך כך אינך מחכה או מצפה לתשובה, מדוע אינך רוצה שאשיב? כשאתה שואל אותי אם אני רוצה שתעזור לי להגשים את משאלת המוות, אתה הרי יודע שלא הייתי מבקשת זאת ממך.אני גם יודעת שאיש לא היה נעתר לבקשה שכזאת. אני מבקשת שתעזור לי להציל אותי ממני. אני מציפה ומתנצלת על כך, האם תאמין שהקשר איתך הוא האינטנסיבי ביותר שיש לי? רציתי שתקרא את תשובתי לתגובתך, את הדברים שקראתי, את התובנות. אני מן הסתם מגזימה. הן לא נוכל לנהל כאן שיחות של ממש. הנואשות הזאת, הנזקקות הזאת זועקת ואינה מרפה. אני לא רוצה להתאשפז, הנה אני מתפקדת, ברורה, עובדת, אמא, ועוד. להתאשפז כדי להשביע.את הנזקקות זה כמו לקיים קשר אסור, כמו לתת למישהו לקחת את גופי תמורת אהבה.