שעת הכאב החדש

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/07/2014 | 18:49 | מאת: נעמה.

(הייתה לי הקדמה ארוכה, אבל לא צריך. השיר פשוט מסביר בעצמו משהו שניסיתי לא מזמן לכתוב במילים עקומות על מחשבות על מאיפה הכאב בטיפול בא.) שעת הכאב החדש / חזי לסקלי הכאב נמצא בתוכך אבל אתה רוצה להיות בתוכו. לשם כך עליך להוציא את הכאב, להניחו לצדך ואחר כך להיכנס לתוכו כמו שנכנסים לחדר. עכשיו, כל שנותר לעשות הוא להדליק את המנורה ולנשק לאחד הקירות החדשים שהוא אחד מדפנות הכאב החדש. לנשק ולחייך, לדבר אל הקיר בקול מדויק ולקוד קידות קטנות של נימוס בלתי מתפשר. (מתוך "העכברים ולאה גולדברג") מאוד, מאוד נגע בי. נעמה.

21/07/2014 | 23:06 | מאת: הילה

זה נגע יקירה וגם המילים המדויקות שכתבת בעץ שלי שלמטה. אני בדחף של אהבה. אני אוהבת אותך. אם זה לא מעיק עליך. אם זה מעיק אז.......אני לא, כלומר, אני לא אומרת כדי שלא להעיק. אוף הסתבכתי. לילה שקט עד כמה שניתן. אודי, תמסור לחולדות שאצלך שאנחנו לא עכברי המעבדה שלהם. :/ הילה

22/07/2014 | 00:26 | מאת: נעמה.

תודה הילה, יקירתי, האהבה שלך התקבלה כאהבה מהסוג המיטיב והממלא... אוהבת בחזרה, נעמה. (יש סופר ספרי פנטזיה, דאגלס אדאמס, שטוען שהעכברים חכמים הרבה יותר מבני האדם... :) )

הי נעמה, מי מכיר את האיש שבקיר? אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית