אוף אודי
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זו לא פעם ראשונה שזה קורה. לי יש הרגשה שהיא לא אוהבת שאני כותבת.. במיוחד לא כשאני כותבת במהלך הפגישה, היא מבחינתה לא אומרת שזה לא בסדר. אבל- היא אומרת שהיא לא תמיד מצליחה להיות איתי ביחד למשל, כשאני כותבת והיא כביכול לא איתי. או כשהיא קוראת מה שכתבתי והיא נמצאת בתוך הדברים שכתבתי ולא עם מה שקורה אצלי עכשיו. כשדיברנו לפני החג בטלפון (זו הייתה הפגשיה שלנו בעצם), היא הציעה שאם ארצה אכתוב ואז אביא לה. ואני אכן כתבתי קצת והבאתי לה היום, למרות שקצת התלבטתי אם להביא כי אני כבר לא במקום של הדברים שקרו אז. ואז היום היא שוב אומרת שהיה לה קשה בזמן שהיא קראה שהיא לא יכלה להיות איתי ביחד. ושזה משהו שקשה לה ושהיא צריכה "ללמוד/ להצליח" (לא זוכרת את המילה במדויק) לעשות את זה. ואמרתי לה שכשהיא אומרת את זה זה מראה לי שאני עושה משהו לא בסדר, שאם היא לא מצליחה להיות איתי או איך שהיא לא תגדיר את זה אז כנראה שיש לי בעיה. ואולי אני רוצה שהיא תצליח בהכל. אני זאת שרוצה שיהיו לה בעיות. לא רוצה לדעת שקשה לה איתי.. הבנת אותי? מה אתה חושב?
הי חנה, את כותבת המון על היחסים בינכן ומה את מרגישה לגביהם. אני חושב שהמקום לדון בזה הוא בתוך הטיפול. אודי
אתה לא מבין שזה לא נעים לי ככה??
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
