תזכורת

קשה לי קצת להסביר, אבל באתי לרגע להשאיר לעצמי תזכורת למחר. למרות שאני לא בטוחה תזכורת למה. אולי לכך שהייתי (כלומר הנני), לאיזה חוסר פירוק שהיה איתי בימים האחרונים וכרגע מאויים על ידי פירוק של אחרים. אולי גם ישרוד הפעם את הטלטלה שלהם, אולי אצליח לזכור שגם כשאהובים קורסים מותר לי להישאר שלמה (נכון?). אני דווקא לא כואבת, ונראה לי שאפילו לא מנותקת. פשוט מזהה את הדבר הזה שנוטה להפיל אותי, וגם מגייסת כוחות אבל גם שמה כמה ספייר כאן למשמר. אנסה לתפוס בשתי ידיים את תחושת ה"לא מתחשק לי ליפול" ולהשתמש בה כדי לעבור את זה. תשמרו עבורי על צידת הכוחות הנוספת? נעמה. (אולי זה לא פייר להשקיע ככה מאמצים בלהישאר עומדת במקום להיות איתם בכאבם? הנה מתבשל לו האשם והספק. זה בעצם לא הוגן מצידי?)