חג חירות שמח ..

הי אודי וכולם, כנראה שבכל זאת אולי קורה משהו.. ביום רביעי שלחתי לך הודעה ובה "קריעה" שבי בין הצורך לשלוח לאמא צביה מייל :"אות חיים לטיפונת געגוע שהרגשתי" לבין פחד מטורף. ייתכן שהפחד מדחייה ?? מכעס על הפרעה בחופשה שלה ?? לא יודעת ממה.. נקרעתי,הזעתי,האצבעות ממש רעדו ולחצתי על "שלח"מהר מהר לפני שאתחרט.. היא ענתה לי לאחר כמה דקות..ותגובתה כל כך הפתיעה אותי..וואוו.. היא כתבה לי בין היתר שהיא שמחה שיכולתי לכתוב לה.. היא גם אמרה בדיוק את מה שאתה תמיד אומר לגבי געגוע.. היא אמרה שגעגוע הוא רגש מאוד יקר בעיניה בגלל שהוא מחזיק גם את היש וגם את החסר.. כל ההודעה שלה היתה חמה ומלטפת.. הרגשתי שקיבלתי ממנה אינפוזיית כוח... בנתיים, אני ממשיכה עם העלה היומי.. (לפני שהיא נסעה, שיתפתי אותה בפנטזיית העלים והיא בכלל לא התעלפה. היא הסכימה ורק אמרה שאם אפשר היה לשים איזו מעטפה רכה בתיבת המכתבים הם לא היו מתפזרים (????) משהו כזה..לא זוכרת לצטט.. ואתה יודע אודי מה יקרה בראשון הבא? נו, תנחש.. נכון, אתה צודק ! ניפגש סוף סוף.. וניפגש פעמיים :) פעם בבוקר ופעם בצהריים.. בגלל שבשני שוב חג.. ויוצא שבשבוע הבא ניפגש 6 פעמים :) אפילו יותר ממה שויניקוט נפגש עם מטופליו.. אפילו יותר מהמקובל היום באנגליה.. אודי, מיכל העירה את תשומת לבי שהפעם אמא צביה איכשהו נשארת בתוכי פנימה..(נכון להרגע) אתה שם לב לזה? אודי, אתה מאמין בטיפול ? :) אתה יודע אודי ? אולי משהו בבפנים עמוק עמוק מתחיל להשתנות ? ואולי זה חג החירות ? מצחיק, החרוט על העלה.. ואולי אמא צביה מתחילה להיות חרוטה לי בלב עמוק? חג החרוט- חג החירות.. :) מברכת אותך אודי ואת כולכם בחג חירות :) חג אביב שמח.. במבי.

במבי, כמה סמיילים בהודעה שנכתבה כשאמא צביה לא נמצאת! (: ודיבור על כך שתחזור ותהיה... תזכרי את התחושה הזו לימים קשים יותר. חג חירות מלבלב לך ולכולם, נעמה.