zchzofrenia wht is this

לפורום הרופאים ברצוני לדעת מהיא סכיזופרניה ? מהן התופעות ,מתי מתרחשות כיצד ניתן לעזור לחולה ,האים ניתן לחזות מראש התפרצות המחלה וכיצד נמנע אותה בכבוד רב רותי

סתכל בארכיון, יש שם כתבה על זה אופיר

סכיזופרניה רקע 1800 MOREL תאר צעיר מבריק אשר התדרדר תיפקדו נפגע בכל תחומי החיים בדומה לסניליות של זקנה. לכן הוא קרא למחלה DEMANCE PRECOCE. 1850 KAHLBAUM תאר לראשונה סימנים קטאטונים (יותר מאוחר יוחסו לסכיזופרניה קטטונית) · אוטיסים = ניתוק מהמציאות וחוסר תגובה לסביבה · נגטיביסם = התנגדות כללית ומוטורית לפקודות · אוטומאטיסם = חזרה סטירוטיפית על תנועות, WAXY FLEXEBILITY תנועות ביזאריות. יתכנו מעברים בין סטופור לאלימות קשה. 1890 HECKER תאר התנהגות לא מאורגנת ומוזרה וקרא לה הבפרניה. · מתחיל לפני גיל 25 לכן בד"כ לא מספיקים להינשא ולרכוש מקצוע (בודדים מובטלים) · מתאפיין בפירוק ניכר של ארגון מנטלי, ריפוין אסוציאטיבית אפקט לאבילי או שטוח. · מתאפיין בליקויי מנטלי קשה ומהיר. 1900 KRAEPLINE הראשון שיסד קלסיפיקציה אבחנתית בפסיכיאטרייה. חילק את מחלות הנפש לשלשה סוגים: 1 . דמנטיה פראקוקס = מחלה של התקפים פסיכוטים והתקדמות הדרגתית לליקוי. 2 . פסיכוזה מניה-דפרסיבית = כל אותם מחלות נפשיות ללא ליקוי. 3 . פאראנויה = מחלה שניקרא יותר מאוחר סכיזופרניה פראנואידית (היום הפרעה דלוסיונאלית) וככלה: · גיל מאוחר (מתגלה קלינית בגיל מאוחר) 40-30 כאשר יש כבר עבודה ומשפחה. · אישיות שמורה אין פירוק או אובדן בוחן מציאות אינטליגנציה שמורה. · מערכת דלוסיונאלית מאורגנת הגיונית שזורה במרקם החיים של המטופל. 1920 BLEULER האמין שסכיזופרניה היא מחלה של פיצול בין רגשות מחשבות והתנהגות, לכן קבע את השם סכיזופרניה. (סכיזו = פיצול פרניה = סרעפת מושב הנפש). הוא האמין שבכדי לאבחן סכיזופרניה יש לאבחן 4 סימנים ראשוניים: ארבעת ה A של בלוילר. · A אוטיסים = הסתגרות התבודדות חברתית. · A אמביוולנטיות = חוסר החלטיות (כולל מוטורית) יתכן דיבור והיפוכו באת ובעונה אחת. · A אסוציאציות = ריפוין אסוציאטיבי · A אפקט = השטחה אפקטיבית. 1920 SCHNIDER האמין בחשיבות הסימנים הסוערים של המחלה, ניסח את FIRST RANK : · מחשבות שווא של שדור מחשבות ואו השפעה. · מחשבות שווא של פאסיביות ושליטה · הלוצינציות שמיעה, שנים או יותר קולות מעירים מדברים בגוף שלישי על החולה (בד"כ דברים לא נעימים). · שמיעת מחשבות. HUGLING JACKSON (היה נירולוג) הראשון שהציע לחלק את הסימנים בסכיזופרניה לסימנים חיוביים ושלילם. POSITIVE SIGHNS NEGATIVE SIGHNS · מחשבות שווא פעילות שנידרייניות, מאניות · הלוצינציות שמיעה שנידריינות · אפקט לאבילי מתח אמוציונאליות · אי-שקט, בלבול, ואמוציונאליות. · ריפוין אסוציאטיבי והפרעות חשיבה. יתכנו מחשבות שווא אבל בדרך כלל לא-פעילות, לא פועל על-פיהם פחות מוטרד מהם. · חסר, דלות, צמצום, בדיבור חשיבה ופעולה. · אפקט שטוח מנותק חוסר תגובה רגשית · ירידה ברציה ואיניציאטיבה (אישיות) הגינה תיפקד כללי. · רגוע ללא בלבול. CROW הדגיש חלוקה זאת וניסה לקשור אותה לממצאים ביולוגים ולטיפול. החלוקה שלו היא: TYPE1 TYPE2 · ללא ממצא ב CT · מגיב טוב לטיפול אנטי פסיכוטי · מנגנון פטלוגי כנראה דופאמין · הרחבת חדרים ב CT · מגיב רע לטיפול אנטי פסיכוטי · מנגנון פטלוגי כנראה ניווני NANCY ANDREASEN הראתה שסימנים חיוביים מופעים יחדיו יותר בשלב החריף הפסיכוטי, ואילו הסמנים השליליים מופיעים יחד עם סימנים שלילים אחרים יותר בשלב הליקוי הפוסט פסיכוטי דהינו סימנים שלילם. (בנתה סקלות הערכה SAPS SANS) LANGFELD ניסה לבנות מערכת פרוגנוסטית על בסיס החלוקה לסימנים חיובים ושלילם, תבע את המונח SCHIZOPHRENIFORM לסכיזופרניה עם פרוגנוזה טובה. SCHIZOPHRENIFOM PROCESS SCHIZOPHRENIA · תפקוד קודם טוב · גורם סטרסוגני ברקע · פרוגנוזה טובה · תפקוד קודם לקוי · ללא גורם סטרסוגני · פרוגנוזה רעה LIDDEL תאר 3 קבוצות סימפטומים אשר לדעתו קשורים למערכות ואזורים מוחיים. REALITY DISTORTION DISORGANIZATION PSYCHOMOTOER POVERTY TEMPORAL LOB ORBITOFRONTAL CORTEX AND CINGULATE CORTEX DORSOLATERAL PREFRONTAL CORTEX AND STRIATUM · הלוצינציות קולות · מחשבות שווא של רדיפה ויחס · אפקט לא-תואם · ריפוין טנגנציאליות דיבור לא-קוהרנטי · לחץ דיבור · מיעוט בדיבור · אפקט שטוח ולא- מגיב · ירידה בתנועתיות ספונטנית · מונוטוניות בדיבור · דיבור איטי · ירידה בקשר עין לאחרונה התווספו חלוקות של 4 קבוצות תוספת של הסתגרות חברתית לסימנים חיובים שלילים ודיסאורגאניזציה. סכיזופרניה גורמים אטיולוגים אין גורם ידוע. ההנחה הרווחת היא שתערובת של גורמים ותהליכים קשורים למחלה. המודל המקובל להבנת המחלה ניקרא STRESS DIATHESIS MODEL וטוען לרגישות "ביולוגית" (DIATHESIS) המתבטאת בשילוב עם לחצים חיצוניים סביבתיים (STRESS). גורמים ביולוגים התיאוריה הדופאמינרגית. סכיזופרניה קשורה לפעילות יתר של דופאמין במוח. 1 . קשר בין שפור קליני ויכלת חסימת רצפטורים של דופאמין. 2 . סמים מעוררים פעילות דופאמינרגית גורמים לפסיכוזה. 3 . טיפול דופאמינרגי בפרקינסון גורם לפסיכוזה. בעיות עם התיאוריה: 1) גורם לפסיכוזה לאו דווקא סכיזופרניה. 2) שימוש כרוני בנוגדי דופאמין גורם ליתר פעילות דופאמינרגית 3) לפונקס תכשיר יעיל לסכיזופרניה, ולא חוסם יעיל של רצפטורים דופאמין 2. ניורוטרנסמיתורים אחרים. · סרוטונין: 1) חסימת רצפטורים סרוטונינרגים ברספרידון יעילה בסכיזופרניה 2) סרוטונין הוזכר באגרסיה, ואגרסיה מהווה חלק מהמחלה. · נוראפינפרין: עיקוב אדרנרגי מעלה סיכויי חזרה לפסיכוזה. · חומצות אמיניות: הרס תאים גבארגים בהיפוקמפוס קשור עם יתר פעילות דופאמינרגית. ניורואנטומיה. · המערכת הלימבית: [קשורה לשליטה אמוציונאלית] ממצאים של מערכת מוקטנת ב MRI ועדויות לפגיעה בארגון היסטולוגי של חלקים מהמערכת הלימבית. · גרעיני הבסיס: [קשורים להפרעות תנועה] מעורבות גרעיני הבסיס דרך רצפטורים דופאמינרגים ומסלולים דופאמינרגים. · אונה קדמית: [דמיון קליני בין פגיעה פרונטאלית וסכיזופרניה] דמיון בין פגיעה קוגניטיבית בשני המחלות, WCST ואחרים. פסיולוגיה. · EEG ירידה בכמות אלפא עליה בדלתא ותטא. יותר פטלוגי משמאל. זיזים וגלים דומים לאפילפסיה. פגיעה בקוהרנטיות מאזורים שונים. גדילה בממד הקומפלקסי של דגימה לא-לינארית. · EP גלים מוקדמים אמפליטודה גדלה. גלים מאוחרים P300 שטוחים ומאוחרים יותר. · SACCADS התגלו ב 80% מקרובי משפחה של חולים בסכיזופרניה אימונולוגיה. ירידה בתאי T ויצירת אינטרלוקין. תגובתיות מופחתת של לינפוציטים פריפרים. נוגדנים נגד רצפטורים דופאמינרגים. מחלה ויראלית סביב הלידה על פי אזורים גיאוגרפים [המספרות צפונית דרומית] אנדוקרינולוגיה. ממצאים לא ספציפי של DST חיובי FSH LH מופחתים השטחה תגובת GH ל-TRH בסימנים נגטיבים. גנטיקה. 1% באכלוסיה הכללית 8% אח 12% הורה 12% תאום דיזיגוטי 40% שני ההורים 47% תאום מונוזיגוטי. גורמים פסיכודינאמים · FREUD : 1) סכיזופרניה מתוארת כפגיעה נרחבת באגו. כתוצאה מכך ניפגע בוחן המציאות שליטה על דחפים ואגרסיה. 2) הסתמי עם החשיבה הראשונית גוברים על האני והחשיבה המשנית. 3) נרקסיסם ראשוני נחשב לפסיכוזה לפי פרויד בכך שהתינוק עדיין לא ארגן לעצמו את המציאות [מפורקת] ולא יצר הפרדה של זהות בין עצמו לסביבה. · SULLIVAN :החרדה ביחסי אם תינוק קשורים לפרסונופוקצה GOOD-ME BAD-ME AND NOT-ME חרדה מאד גבוהה מביעה לפרסוניפיקציה NOT-ME דהיינו חסר ארגון של העולם המנטלי. סליבן גם החדיר את המונח DELUSONAL-MOOD שמתאר את הפרפלקסיות והחרדה המקדימה את הפסיכוזה, מחשבת השווא היא התארגנות פגועה של הפירוק והפרפלקסיות. · OBJECT RELATIONS : ייצוגים פגועים כאוטים מפוצלים מחלישים את האגו. גורמים משפחתיים וחברתיים. התואריות המשפחתיות מתארות את הסכיזופרניה כסימפטום או ביטוי למחלה משפחתית. החולה הוא החוליה החלשה במשפחה שמקבל את ההפרעה. · BETSON [אנתרופולוג מ [PALO ALTO תבע את המונח של DOUBLE BIND לתאר חוסר התאמה בין קומוניקציה ורבאלית ללא ורבאלית במשפחה של החולים. כאשר חל גם איסור להבהיר את אי ההתאמה הילד נחשף לחוסר ארגון בקומוניקציה. · WYNN חקר דפוסי קומוניקציה במשפחות של חולים סכיזופרנים. תאר COMUNICATION DEVIANCE דיבור כללי, מסרים לא ברורים. · LIDZ חקר מבנה משפחה. הוא האמין שסכיזופרניה נוצרת במשפחות בהם יש פגיעה במבנה התקין של המשפחה. SCHIZM התרחקות בין ההורים ושבירת הגבול עם אחד הילדים. SKUE אחד ההורים שולט ודוחף את ההורה השני לקואליציה עם הילדים. · LEFF תאר את התופעה של EXPRESSED EMOTIOM מעורבות יתר, ביקורתיות יתר, עיינות. הוכיח שיש רלאפס גבוה של המחלה במשפחות עם EE גבוה. · DUNHAM חקר אזורי מגורים של חולים סכיזופרנים תאר את המונח DAWN DRIFT התדרדרות מעמד סוציאלי של החולים. סכיזופרניה A ) שניים או יותר מהסימפטומים הבאים (מספיק סימפטום אחד אם הוא הדלוסיות ביזאריות או קולות המעירים הערות או משוחחים בניהם), כל אחד קיים במשך חודש (פחות במקרה של טיפול מוצלח) 1 ) דלוסיות (יחס, השפעה, שליטה, רדיפה, קנאה, גדולה, סומאטיות, דתיות, אשמה, גניבה-השתלת-שידור-שמיעת-מחשבות, ביזאריות) 2 ) הלוצינציות (שמיעה: הערות גוף-שלישי ראיה: תחושה: ריח-טעם) 3 ) דיבור לא מאורגן (חוסר קהרנטיות או סטייה מהנושא) 4 ) סימנים שלילים (דהיינו: השטחה אפקטיבית אלוגיה חסך-רציה) B ) פגיעה תפקודית משמעותית באחד התחומים: עבודה, יחסים בין-אישיים, היגיינה, באופן בולט בהשוואה לתחילת המחלה. C ) סימפטומים לפחות חצי-שנה, מתוכם לפחות חודש של שלב פעיל A והיתר פגיעה תפקודית B. D ) לשלול סכיזואפקטיב E ) לשלול גורם של מחלה גופנית או סמים F ) ניתן לאבחן יחד עם פיגור התפתחותי סכיזופרניה סוגים: Disorganized type דיבור התנהגות לא מאורגנים אפקט שטוח או לא-תואם Undifferentiated type מתאים לקריטריונים של A. Residual type קריטריונים של A חלפו, עדות לפגיעה בצורה של סימנים שלילים B. Paranoid type מעורבות של דלוסיות או הלוצינציות שמעה תכופות, לא בולטים הפרעות דיבור והתנהגות אפקט אינו שטוח ותואם ברובו. Catatonic type התמונה הקלינית נשלטת בשניים לפחות מהסימנים הקטטונים (ראה מדיכאון) סכיזופרניה מהלך: 1 . תקופתי (קריטריונים A) אם סימנים שליליים בולטים בין ההתקפים 2 . תקופתי (קריטריונים A) אם סימנים רסידואלים בין ההתקפים 3 . תקופתי (קריטריונים A) ללא סימנים רסידואלים בין ההתקפים 4 . מתמשך (קריטריונים A) אם סימנים שליליים בולטים 5 . מתמשך (קריטריונים A) ללא סימנים שליליים בולטים 6 . אירוע יחיד עם סימנים שלילים בולטים 7 . אירוע יחיד עם רמיסיה חלקית 8 . אירוע יחיד עם רמיסיה מלאה 9 . דפוס אחר לא-ספציפי הפרעה סכיזופרניפורמית A ) כמו בסכיזופרניה B ) נמשך לפחות חודש אבל פחות מחצי שנה C ) לא ממחלה גופנית או סמים שניים מהבאים, אינדיקציה לפרוגנוזה טובה 1 ) פסיכוזה הופיע תוך 4 שבועות משינויים בהתנהגות 2 ) בלבול ופרפלקסיות מאפיינים את הפסיכוזה 3 ) תפקוד פראמורבידי (חברתי תעסוקתי) טוב 4 ) ללא השטחה אפקטיבית הפרעה סכיזואפקטיבית A ) במהלך ההפרעה יש סימנים של קריטריון A מסכיזופרניה ביחד עם דיכאון מיג'ור (חייבת להיות ירידה במצב רוח) מאניה או תערובת מניה ודיכאון B ) לפחות שבועיים של הלוצינציות או דלוסיות בלי סימפטומים אפקטיבים C ) סימפטומים אפקטיבים בחלק ניכר מהמחלה D ) לא ממחלה גופנית או סמים Subtypes 1) דיכאוני 2) ביפולארי הפרעה דלוסיונאלית A ) חודש לפחות של דלוסיות לא-ביזאריות (כגון מצבים מציאותיים שעלולים להיות בחיי יום-יום). B ) לא עמד בקריטריונים אקטיבים A של סכיזופרניה (ותכנו הלוצינציות ריח תחושה קשורות לדלוסיה) C ) תפקוד שמור (פרט לשטח הקשור לדלוסיה) ואין התנהגות ביזארית. D ) לא היו סימפטומים אפקטיבים (אם היו אז לזמן קצר מאד ביחס להפרעה) E ) לא ממחלה גופנית או סמים Subtypes 1. רדיפה 2. קנאה 3. ארוטומאנית 4. סומאטית 5. גדלות 6. מעורב 7. Unspecified התקף פסיכוזה קצרה (Brief) A ) אחד או יותר מהסימפטומים הבאים: 1 ) דלוסיות 2 ) הלוצינציות 3 ) דיבור מבולבל 4 ) התנהגות לא-מאורגנת (קטאטונית) B ) פחות מחודש, לפחות יום אחד, חזרה מלאה לתפקוד קדם-מחלה C ) ללא סימפטומים אפקטיבים D ) לא ממחלה גופנית או סמים התקף פסיכוטי ממחלה גופנית, סמים,תרופות. A ) הלוצינציות או דלוסיות בולטות B ) יש עדות מבדיקה או אנמנזה לקשר ישיר פיסיולוגי בין המחלה וההפרעה במצב הרוח 1 ) עדות מהספרות 2 ) קשר בממד הזמן בין התפתחות המחלה וההפרעה הנפשית 3 ) הפרעה במצב הרוח אינה טיפוסית למחלה נפשית (לדוגמה גיל מאוחר) 4 ) אין הסבר אלטרנטיבי C ) לא במהלך דליריום תכשירים אנטיפסיכוטים Anti-psychotic Drugs PhenothiazinesAliphaticPiperazinePiperadine Clorpromazine (low potency)TriflupromazinePerphenazine (mid potency)FluphenazineTriflupherazine (high potency)Thioredazine(low potency) Largactil 300-800mgNozinan 100-150mgPerphenan 8-40mgModiten, Sediten 1-20 Modiket 25Stelazin 1-20mgMelleril 200-700mg Thioxantene Clopenthixole Thiothixene Clopixol 50-400 (depo 100-200 acuphase 50-150)Majeptil Butirophenones Haloperidole (high potency) Halidol 5-20 (h-decanoat 100mg) DiphenylbutylpiperadinesWeekly daily use Pimozide (high potency)PenfluridolFluspirilene Orap 2-20mg DailySemap 20mg WeeklyImap 2mg weekly Benzomide Sulpiride Modal 300-800mg Dibenzoxazepine Clothiapin Etumin 100mg Atypical Anti-psychotic Drugs DibenzoxazepineThiobenzodiazepineBenzisoxazole ClozapineOlanzapineRisperidone Clozaril 300-600mgZyprexa 10mg (5-20mg)Risperdal 2-4mg (16mg if necessary) כללי: מתחלקים לשני סוגים, 1) טיפוסיים 2) ולא-טיפוסיים. כולם יעילים לטיפול בפסיכוזה. היסטורית התכשירים הטיפוסיים הם קוו ראשון לטיפול, אולם לאחרונה התכשירים הלא-טיפוסיים תופסים מקום ראשון עקב יעילותם ופחות תופעות לוואי המאפיינים אותם. השם "לא-טיפוסיים" נובע מהעובדה שבעוד התכשירים הטיפוסיים מתקשרים לרצפטורים 2D התכשירים הלא-טיפוסיים לא נמשכים לרצפטורים 2D באותה מידה, אלה פועלים על ריבוי רצפטורים אחרים. Olanzapine - antagonist serotonin-2’ alpha-1’ adrenergic and dopamin-2 receptors Risperidon - antagonist serotonin alpha-adrenergic and dopamin-2 receptors Clozapine - antagonist serotonin alpa-adrenergic and dopamin 1,2&4, antihistamine anticholinergic התכשירים הטיפוסיים מתחלקים לשני סוגים עיקריים 1) HIGH POTENCY ו- 2) LOW POTENCY לפי עוצמת התקשרותם לרצפטורים של 2D . גם המינונים נקבעים לפי התקשרות לרצפטור- התקשרות נמוכה דורשת מינון גדול יותר. LOWPOTENCY הם בעלי תופעות לוואי קולינרגיות מציקות אולם HIGHPOYENCY הם בעלי תופעות לוואי אקסטראפירמידליות מחסימה של 2D . תכשירים אנטיפסיכוטים התוויה: 1 . פסיכוזה פונקציונאלית, סכיזופרניה של סימנים-חיוביים (יעילות מסוימת גם בסימנים שלילם). 2 . פסיכוזה אורגנית משנית למחלות גופניות והרעלות (דליריום). 3 . אי-שקט גדול, מצבי אלימות קשים. 4 . מחלות תנועה (קוראה, טוראט). 5 . בשילוב עם 1) מייצבי מצב-רוח במחלה מאנית 2) עם נוגדי דכאון בדכאון פסיכוטי. יעילות מגיעה ל%70 , ניתנים למניעה במינונים השגחתיים. במקרה של תופעות לוואי ניתן להחליף לתכשיר אנטיפסיכוטי אחר. תכשירים אנטיפסיכוטים התוויות-נגד: 1 . תגובה אלרגית קשה. 2 . תגובות בין-תרופתיות קשות (אלכהול. סמים, מעלה רמת קומדין בדם, מפחית יעילות קלונידין טיפול י.ל.ד). 3 . כאשר קיים סיכון להתקף אפילפטי. 4 . מחלה קרדיאלית קשה, מחלת פרוסטטה קשה, גלאוקומה של זווית צרה. 5 . הסטוריה של TERDIV DISKINESIA . תכשירים אנטיפסיכוטים פרמקוקינטיקה: · במתן PO נספג חלקית בקיבה PEAK בפלסמה תוך 90 דקות (MI תוך 30 דקות) אחוז ניכר נקשר לחלבוני פלאסמה ונספג היטב ברקמות LIPOSOLUBL · פירוק בכבד (קלורפרומאזין וטיורידאזין גורמים לאינדוקציה של אנזימי כבד), T1/2 10-20 שעות, רמת פלסמה יציבה תוך 5-10 ימים (פנוטיאזינים אליפטים מתפרקים ל150 מטאבוליטים אקטיבים) תכשירים אנטיפסיכוטים פרמקודינמיקה: יעילות קלינית קשורה ליכולת חסימת רצפטורים 2D . תכשירים אנטיפסיכוטים מתן וטיפול: הטיפול מתחיל בעליה הדרגתית של התכשיר מחולק במשך היום כדי להפחית תופעות לוואי. השפעה קלינית מוסגת בטווח 4-3 שבועות. לאחר השגת השפעה טיפולית יש לתת מינון השגחתי למשך חצי שנה נוספת והפחתה הדרגתית נוספת לפי הצורך. תכשירים במתן חודשי או יומי יש לתת למטופלים אשר לא מסוגלים לשתף פעולה בטיפול. תופעות לוואי של אנטיפסיכוטים תופעות לוואי נוירולוגיות: · דיסטוניה: מאפיין צעירים בימים ראשונים (%10) לטיפול ובמתן IM . מדובר בהתכווצות שרירים לא רצונית איטית ספסטית של קבוצות שרירים שונות. BLEPHAROSPASM TOETICOLLIS TRISMUS LARINGOSPASM בהתאמה לסט, צוואר, עפעפיים, בית-הבליעה. האחרון מהווה מצב חירום מסכן-חיים. הטיפול: IM Kemadrin (Dekinet) 10mg Antihistamins, benzodiazepines. · פרקינסון: מאפיין נשים בגיל מבוגר. מדובר ברעד וטונוס מוגבר (Rabbit syndrome) . הטיפול: תכשיר אנטיכולינרגי מקביל לאנטיפסיכוטי, למשך שישה חודשים, 50% מפתחים טולראנס וניתן יהיה להפסיק אנטיכולינרגים. · אקטיסיה: תחושה סובייקטיבית של אי נוחות, צורך בתנועה, קושי לשבת במקום אחד, ואי-שקט. תואר בנשים בגיל העמידה. הטיפול: לרדת בטיפול, לתת דראלין 120-30mg אנטיקולינרגים או בנזודיאזפינים. · Tardive-Diskinesia : תנועות לא רצוניות אופייניות לפנים (לעיסה מציצה) ולגוף. מחמיר במתח חולף בשינה. מאפיין נשים מבוגרות המטופלות באנטיפסיכוטים שנים רבות (סיכון לפתח TD קיים גם בחולים אורגנים ואפקטיבים) מוסבר על ידי היפרסנסטיביות של רצפטורים דופאמינרגים. טיפול: להפסיק בהדרגה לעבור ללא טיפוסיים. · התקפים קונבולסיבים: גורם להגברת סינכרוניזציה בEEG מוריד סף אפילפטי מאפיין בעיקר תכשירים low Potency כמו Melleril . · סדאציה: נגרם מחסימת רצפטורים להיסטמין (מאפיין בעיקר אליפטיים ויש לתת לפני השינה). · בלבול ודליריום: דליריום אנטיכולינרגי השפעה מרכזית. תופעות-לוואי לא נוירולוגיות: · לחץ-דם: ירידה אורטוסטטית בלחץ-דם עקב חסימת רצפטורים אדרנרגים מאפיין בעיקר לרגקטיל ונוזינאן. · תופעות-לוואי אנטיכולינרגים פריפריים: יובש בריריות, עצירת שתן וצואה, טשטוש ראיה (הגדלת לחץ תוך עיני מסוכן בגלאוקומה), שינויים ב ECG השטחת גלי T הרחבת QRS סכנת בלוק. · תופעות-לוואי הורמונליות: עליה ברמות פרולקטין (מחסימת רצפטורים במערכת Tuberoinfundibolar)) מתבטא בחזה מוגדל Amenohrrea Gallactorea אימפוטנציה בגברים שינויים בתוצאות בדיקת הריון תיתכן הפרשת יתר של ADH עם פוליאוריה בדיקת סוכר שגויה לכיוון סוכרת עליה במשקל. · עור: באחוז קטן יתכנו דלקות עור אלרגיות Allergic Dermatitis רגישות לאור (לרגקטיל עלול לגרום לפיגמנטציה על העור). · עיינים: מלריל במינונים מעל 800mg ליום עלול לגרום ל Retinitis pigmentosa בלתי הפיכה. מפריע לראיית לילה. עם לרגקטיל דווח על עכירות עדשה. · המטלוגיה: לאוקופניה 3.500 WBC שכיח. אגרנולוציטוסיס מסכנת חיים (%30 Mortality ) מופיע ב 3 חודשי טיפול ראשונים. כל דיווח דמי שפעת (כאבי גרון) דורש בדיקת דם (ספירה לבנה). · צהבת: תוארה בטיפול בלרגקטיל (נדיר) · NMS Neuroleptic Malignant Syndrome : סמנים: 1) קשיון שרירים ודיסטוניה 2) חוסר תגובה Mutisim לעיתים מתחלף באגיטציה קשה. ותכן גם ערפול הכרה בלבד. 3) סימנים אוטונומים של: היפרפירקסיה, חום, הזעה, י.ל.ד., 4) בדיקות מעבדה: *עליה בספירה לבנה * עליה ב cpk ואנזימי כבד * עליה במיוגלובין ואי ספיקה כיליתית. הטיפול: הפסקת התכשיר האנטיפסיכוטי, וטיפול תומך חיים. (דנטרלין ניתן לתת להרפיית שרירים) יחסי-גומלין בין-תרופתיים עיקריים: אנטיקולינרגים: · מקטינים ספיגה לדם של אנטיפסיכוטים: · מוסיפים להשפעה אנטיכולינרגית של אנטיפסיכוטים מעלה סכנת הרעלה ANTIACIDE מעקב ספיגת אנטיפסיכוטים במערכת העיכול טריציקלים מתחרים על פירוק בכבד ולכן מעלים ריכוז הדדי זה לזה. IDANTOIN מעקב פירוק בכבד של אנטיפסיכוטים ולכן מעלה רמה שלהם בדם LITHUM רמת ליטיום עולה במתן אנטיפסיכוטים, תיתכן הרעלת ליטיום, גורם נירוטוקסיות ואנצפלופטיה של ניורולפטים Anticonvulsant מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם סיגריות מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם מדקאי CNS דיכוי נשימתי (כלל אלכהול) Digoxin ספיגתו עלולה לעלות ולגרום להרעלת דיגוסין L-Dopa חוסם את פעולתו מנטרל טיפול של פרקינסון warfarin נקשר לחלבוני פלסמה עלול לשנות רמות בדם + להגדיל זמן דימום גלולות מגדילים פירוק מקטינים רמה בדם

מעניין :)

שלום ! אני בחור בן 25 אשר חליתי במחלת הסכיזופרניה בעקבות דכאון ממושך הקשור בקשר רומנטי עם בחורה. לאחר כ -7 חודשים של דכאון עמוק, קיבלתי ארוע פסיכותי שבמהלכו חשתי הרגשת גדלות, הרגשת "משיח", וקשר לדת. טופלתחי בבי"ח תל השומר ע"י דוקטור לפקיפקר ודוקטור כספי (עורך מחקר על השפעת התרופה ריספרדל לעומת הלידול). לאחר אשפוז של 3 וחצי חודשחם שוחררתי לביתי. מאז אני סובל מחוסר אנרגיות, חוסר חשק, חוסר רגש מוחלט וזה למעשה הדבר שהכי מציק לי. יש לציין כי בעבר הייתי בחור מאוד רגיש ונהנה מכל דבר ומלא שמחת חיים. אין לי התרגשות משום דבר- לא ממוסיקה לא מבחורות ולא מאנשים קרובים (אין געגועים לבני משפחה החוזרים מחו"ל - דוגמא). אין לי מושג מה הפתרון לתופעה הזאת, הרופאים אומרים שזה יחזור עם הזמן אך אני ספק מאוד שכן בתחום הזה אין לי התקדמות כלל. ביקשתי מהרופאים טיפול בחשמל (ECT) ואני מקווה שהם יאשרו לי זאת. אני מטופל בכדור ריספרדל 2 מ"ג ואפיקסור 75 מ"ג בבוקר. האם תוכל לעזור לי ??