אודי אהוב,

כל כך אהבתי ואוהבת את מילותיך אלי בתגובה שכותרתה "הזדמנות לשחק" ממש כל מילה ממש ממש התאימה לי בדיוק !!! ואתה יודע אודי ? המפגשים מתקיימים בימי רביעי אבל קיימת אפשרות להגיע בזמנים נוספים בכדי לעבוד על היצירה שלך ללא המורה/פסל. וכל סוף השבוע חירפן אותי הרעיון שהאישה הזו שפיסלתי נשארת כרותת ראש ורגליים. ממש ממש לא הסכמתי שהיא תישאר כך בגלל ש"אין זמן,צריך למהר כי השבוע תגיעה המודליסטית" הגעתי היום למקום ועבדתי לבד ,בשקט,ללא לחץ,חרדה ללא מבטים של מורה/פסל שמבטל מה שאני עושה.. פשוט עבדתי בשקט ומילותיך נשמעו כמו נעימה של ציפורים: "תשמרי לעצמך מרחב פנימי לשחק קצת, למרות הרצינות התהומית של המורה. את, כפסלת, בוראת לך מציאות משלך, ושאף אחד לא יקלקל לך את זה... (אבל כן מותר ללמוד קצת מהמורה...)." ממש כך שמעתי בשקט.. היה נעים ובלי לחץ המשכתי את הרגליים וגם ראש עם פנים,עיניים,אף,שפתים ולסת.. מעניין מה המורה/פסל יגיד... מזל שהשבוע אנחנו לא נוגעים יותר בחימר אלא נותנים לו כבר זמן להתייבש בכדי לשרוף בתנור ופונים לפסל לפי מודל ההיא.. וואווו ..עדיף לא לחשוב על זה עכשיו.. עדיף לחשוב על דברים נעימים ומרגיעים.. כיפיים כמו שכתבת לי.. וראית אודי ? דוקטורס תיקנו ושוב יש פה מרחב וחופש פנימי לקרוא ולכתוב מהמחשב מתוך מרחב נשימה.. שלך-במבי.

אמנם לאודי ההודעה....אבל אני ממש גאה בך!!! לא יודעת לגבי המטרה של הקורס, אולי היא מדע מדוייק? :) כי אותי לימדו לתת לילדים דרור באומנות וכל אחד מפסל/מצייר כפי שהוא חווה את העולם...לעולם לא אומר לילד השמים כחולים, האדמה חומה וכו'...לא אוהבת ללמד ילדים לצייר הם לומדים מהעולם סביבם וחווים אותו, זאת אמנות. רק אם ארצה למשל ללמד "אני וגופי" והם יסתכלו במראה והמטרה לצייר את עצמם..אולי...תלוי במטרה. מה זה משנה המיקום? העיקר שאת אמיצה כל כך!!! בכל מקרה, כל הכבוד שהלכת ולא ויתרת שחזרת לפסל שם...וואו, את אלופה!