עוגן
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כתבתי כאן קודם מתוך תהומות של ניתוק כמי שמבקש להציל את עצמו מטביעה מוחלטת. הכרחתי את עצמי להתקשר גם למרכז הסיוע...לשמוע קול אנושי ואת עצמי וחוזרת לכאן לפני שיעלה שהכל בסדר ...קצת מרגישה חבוטה אבל יותר אסופה .. סליחה ותודה על המקום
לקריאה נוספת והעמקה
את יודעת אביב יקרה, כמה קשה לנו להיות נזקקים ולבקש עזרה..אבל מותר ולגיטימי.. אני כמוך לא אוהבת את החלקים ה"חלשים" "תלותיים" וכדומה... לומדת לאט לאט לתת להם גם מקום למרות הנבוכה ופחד מלהפגע..איתך, ינשוף
אביב אהובה, אין כמוך שפנית למרכז הסיוע. ואם הכתיבה כאן עזרה לך לפנות לשם, מה טוב. ותודה שגם עדכנת. אני תמיד תוהה אם לחודש כמו דצמבר בו הימים הכי קצרים יש גם תרומה לענייני המצברוח, וגם ליום הולדתך, שכנראה מתקרב. בחורף אמרת לא מזמן, אם אני זוכרת נכון. חיבוק גדול בינתיים, שלך, סוריקטה