בור שחור

היי אודי... אולי עכשיו זה כבר יותר מדוייק זה מה שעבר עליי שבוע שעבר.... היום בוטלה פגישה והבור השחור הולך וגדל... הייתה נפילה שוב נפלתי לבור שחור שוב אכלתי כל כך הרבה שוקולד לסתום את החור שוב פגעתי בעצמי כשזה כבר לא עזר הבור רק הלך וגדל והכאב והסבל שאיתו.... זה מתחיל תמיד מהזנחה, פספוס מקלחת ועוד אחת, מפסיקה לצחצח שיניים, להתאפר... הכל מתפזר בהתחלה החפצים... ואז הבפנים.... מוצאת את עצמי מדברת ללא הפוגה... עם כל אחד... עם כל מה שזזז... ואז חרדה, חרדה שמשתקת.... הבלגן משליך על הכל.... איחור לעבודה... כעס עליי.... ואז כעס בעבודה..... על האיחורים..... מגיעה הביתה הבלגן מכניס לחרדה... זה משתלט... שוב אוכלת ללא שליטה... מתפזרת.... הכל מתעצם... שוב אוכלת ללא שליטה..... שוב מתפזרת..... והבור השחור רק הולך וגדל...

הבור השחור המוכר והכואבת כל כך לא רואים פתח יציאה... וטיפול הוא עוגן עבורינו...משהו לאחז בה, מקום בטוח... הילה יקרה.... תזכרי לעצמך שיש גלים של עליות וכן לצערי הרב גם ירידות... אחרי הירידה באה העליה ..רק צריך לחכות ולקוות שיעבור במהרה לעזר בכל מי שיכול לתמוך... כאן יחד איתך... באמת שאני יודעת שזה קשה כל כך .... מושיטה לך יד לאחז בה אם מתאים..

הי הילה יקרה , לכולנו נפילות.. אבל.. אחרי הנפילה שוב קמים.. נכון הילה ? אז יאללה.. בואי ננסה ביחד.. לקום, לאט לאט..להניח את השוקולד בצד ולקחת דברים שמיטיבים איתך.. איתך, במבי. ואת רואה ? אפשר שוב לדבר.. אפילו דוקטורס קמו אחרי הנפילה ופתחו בפנינו שוב את ערוץ התקשורת..

נשמע ממש קשה... מעין מעגל שנשאבים לתוכו וקשה לצאת... יש איזה משהו שיכול לעזור או להקל עלייך? שולחת חיבוק חם ורוצה להגיד לך שאני איתך...