סוריקטה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/12/2016 | 11:03 | מאת: אביב 22

כתבתי לך אמנם למטה אבל יודעת שלא תיראי וחשוב לי כן להגיב ושתיראי.. (אודי סליחה על ריבוי ההודעות ) את יודעת מההגיון אני יודעת שנפגעתי ועוד ועוד ...מהרגש זה עדין היא .. והיא זה גם מי שכתבה את הכאב מנסה לחבר בני לבינה ...וזה מה שהתכוונתי להביא את שתיינו... את יודעת אני חושבת שמה שמסוכן שכתבתי זה עדין המקום ששומר סוד שלא ידעו שנפגעתי שלא ידעו ש. .. ואמא כן גם בעיני היא האשמה המרכזית למרות שהיו מספיק צמתים בחיים שהיא כאילו הייתה אבל זה שהיא לא ראתה לא שמרה עלי...ואצלך יקרה הסיפור אחר וכואב שבעתיים .....איתך מחבקת.. והאובדנים האלה ככל שמבינים גדולים יותר ויותר ...גשם בוא רק בעיתו ובאביב ....

04/12/2016 | 07:18 | מאת: סוריקטה

בוקר אור, שבוע טוב. הצלחתי לראות, יש גישה להכל, אם כי קצת מביא ת'סעיף להמתין דקה שלמה לפתיחת כל הודעה במחשב :-/ אני איתך, וקראתי, ומקווה שהמשכים יבואו, מחבקת, קפה? :-) סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית